כ-120 רשויות מקומיות הגישו למשרד הפנים בקשות לאישורים חריגים להעלאת הארנונה בשנים 2024 ו-2025, בעלות כוללת של 900 מיליון ש״ח לכל הפחות. זאת בנוסף לעלייה בתעריף הארנונה שנספוג החל מינואר הקרוב, עלייה של 5.29%, שמהווה שיא של 17 שנים. 

מניתוח האגף הכלכלי באיגוד לשכות המסחר עולה כי הוגשו 220 בקשות שכוללות כוללות העלאות, הפחתות ושינויי סיווג לעסקים ולמגורים. שר הפנים, משה ארבל, צפוי לקבל החלטה בגין הבקשות עד אמצע אוקטובר. כאמור, שווי בקשות העלאות הכולל עומד על כ-900 מיליון ש״ח, מהן 30% על המגזר הביתי ו-70% על המגזר העסקי. כ-16 בקשות מהוות הפחתות בשווי של 13 מיליון ש״ח. 

למרות המלחמה: היקף גיוסי ההון גדל משמעותית
נמל אשדוד בדרך להנפקה: "זו תהיה בשורה"

חלק מהרשויות ביקשו העלאה חריגה, שנפרסת לאורך 3 או 5 שנים, ושנגזרת מהקווים המנחים של משרד הפנים המאפשרים העלאות חריגות של 10% למגורים ועד 7.5% לעסקים בהתאם לדירוג הרשות. כך למשל, תל אביב יפו הגישה בקשה להעלאה של כ-120 מיליון ש״ח למגורים, מתוכם 48 מיליון ש״ח יושקעו במימון המטרו. כמו כן, ביקשה תל אביב שינוי אזורי מס וסיווגים במגזר העסקי שיניבו תוספת של 46 מיליון ש״ח ובסה״כ תוספת של 165 מיליון ש״ח. גם רמת גן ביקשה תוספת כוללת בארנונה לעסקים ולתושבים של כ-39 מיליון ש״ח.

בניין עיריית תל אביב (צילום: גילי יערי, פלאש 90)
בניין עיריית תל אביב (צילום: גילי יערי, פלאש 90)

לפי נתוני איגוד לשכות המסחר, בין המבקשות תוספת לארנונה במגזר הביתי נמצאות הערים אור עקיבא, אשדוד, אשקלון, בית שמש, גדרה, הרצליה, חוף השרון, ירושלים, כפר סבא, לב השרון, לוד, רמלה, רמת גן ותל אביב.

בין המבקשות תוספת ארנונה למגזר העסקי מצאות הערים אור עקיבא, אשדוד, אשקלון, באר טוביה, בית שמש, גדרה, הוד השרון, הרצליה, חבל יבנה, חבל מודיעין, חוף השרון, חריש, כפר סבא, לב השרון, לוד, רמלה, רמת גן ותל אביב.

סך מס הארנונה שנשלם בשנת 2025 – כ-31 מיליארד ש״ח

"הגיע הזמן לבטל כליל את השיטה הפסולה של העלאת מס הארנונה בדרך של בקשות להעלאות חריגות״, אמר שחר תורג׳מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ״מס הארנונה מועלה בשיטת הטייס האוטומטי בשכבה הראשונה בתוקף הוראת חוק המצמידה את מס הארנונה למחצית ממד השכר במגזר הציבורי ומחצית למדד יוקר המחיה. זהו מעגל שוטה המחייב את כל עם ישראל ואת המגזר העסקי להעלות מיסים לרשויות מקומיות, אפילו אם הן מורידות את רמת השירותים. כך אנו יוצרים תמריץ בלתי נשלט של הרשויות לבזבז את כספי הציבור ולא להתייעל; מותירים בידי שר הפנים אפשר��ת של הטלת מיסים בסך של מאות מיליונים בהינף חתימה וללא כל פיקוח".

משה ארבל (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
משה ארבל (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)

כאמור, עם תחילת שנת 2025 יעלה מס הארנונה שישלם כלל הציבור ב-5.29%, שהם כ-1.6 מיליארד ש״ח (לא כולל אישורים חריגים), כך שסך מס הארנונה יגיע בשנת 2025 לכ-31 מיליארד ש״ח.

על פי חוק, מדי שנה מתעדכן מס הארנונה אוטומטית לפי נוסחה המורכבת מממוצע של 50% משינוי במדד המחירים לצרכן ו-50% משינוי במדד שכר במגזר הציבורי. כך שהעלייה בשנת 2025 נובעת בעיקר מעלייה במדד השכר במגזר הציבורי שגדל ב-7.8%, בעוד שבאותה תקופה עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.79% בלבד.

מתחשיב שערכו באיגוד לשכות המסחר, עולה כי משנת 2015 ועד היום, כולל העלייה הצפויה בשנת 2025, עלה מס הארנונה ב-21.3% ובסכום של כ-6 מיליארד ש״ח. מרביתו כתוצאה מעליית השכר במגזר הציבורי, שרשם גידול מצטבר של 28% ובסכום של 3.65 מיליארד ש״ח.

תורג׳מן דורש משרי הפנים והאוצר, לדחות את כל הבקשות להעלאות חריגות, שמתווספות לשיעור העלייה השנתי של 5.29%: "על שרי הפנים והאוצר להיות שומרי הסף של הציבור הרחב והמגזר העסקי מפני עושק מס הארנונה של הרשויות המקומיות. מס הארנונה הוא גורם קריטי ומהותי המשפיע ישירות על יוקר הדיור ויוקר המחייה, והוא גורם מרכזי בסגירת העסקים בישראל. כל העלאה בארנונה, המתבצעת הן על פי הנוסחה האוטומטית והן על פי האישורים החריגים, מהווה נדבך שעל בסיסו מחשבים את ההעלאה הבאה (ריבית דריבית). כתוצאה מכך, נוצר מס שעולה בהתמדה ובשיעורים גבוהים מדי שנה".