לדלג לתוכן

חנין זועבי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
החלפת הדף בתוכן "{{מנהיג | שם = חנין זועבי | תאריך לידה = 23 במאי 1969 | תאריך פטירה = | תאריך לידה עברי = | תאריך פטירה עברי = | מקום לידה = {{דגל|ישראל}} נצרת, ישראל | מקום פטירה = | תמונה = 250px | כיתוב = זועבי בפורטו אלגרה, ברזיל, 2012 | שם בשפת המקור = حنين..."
תגיות: החלפה שוחזרה עריכה חזותית
מ שוחזר מעריכה של 2001:4CD0:AC0C:876A:3C1A:A861:A47:BF0 (שיחה) לעריכה האחרונה של לבלוב
שורה 29: שורה 29:
}}
}}
}}
}}
'''חנין זועבי''' (ב[[ערבית]]: '''حنين زعبي''', תעתיק מדויק: חנין זעבי; נולדה ב־[[23 במאי]] [[1969]]) היא [[פוליטיקאי]]ת [[ערביי ישראל|ערבייה ישראלית]] ו[[חבר הכנסת|חברת כנסת]] לשעבר מטעם מפלגת [[ברית לאומית דמוקרטית|בל"ד]], ומטעם [[סיעה|סיעת]] [[הרשימה המשותפת]]. בשנת 2021 הורשעה בעבירות של ניסיון קבלת דבר ב[[מרמה]] וזיוף בהקשר למסמכי דיווח של [[ברית לאומית דמוקרטית|בל"ד]] ל[[מבקר המדינה]], ונגזר עליה עונש [[מאסר על תנאי]] ו[[קנס]].
== היא מרשעת ==

==ביוגרפיה==
זועבי, ילידת [[נצרת]] ובת ל[[משפחת זועבי]] ה[[מוסלמים|מוסלמית]], היא בתם של עאישה, [[מורה]] ל[[מתמטיקה]], ופארוק, [[עורך דין]]. קרוב משפחתה, איש "[[ההגנה]]" [[סיף א-דין א-זועבי]], כיהן שנים רבות כחבר הכנסת מטעם [[מפא"י]] ומפלגות הלוויין שלה, ובמקביל כ[[ראש עירייה|ראש עיריית]] נצרת.{{הערה|שם=משפחתה|{{סרטונים}} {{נענע10|אריק וייס|"הזועבים": הקשר ההסטורי שיש למשפחתה של חברת הכנסת עם ישראל|1075885|16 באוגוסט 2014||news}}; מתוך "המגזין", [[חדשות 10]]}} אחד מדודיה הוא השופט [[עבד א-רחמן זועבי]] שכיהן ב[[בית המשפט העליון]] (במינוי זמני), ודוד אחר הוא איש [[מפ"ם]] [[עבד אל-עזיז א-זועבי]], שהיה ראש עיריית נצרת ו[[סגן שר|סגן]] [[שר הבריאות]].{{הערה|שם=משפחתה}}

זועבי בעלת [[תואר ראשון]] ב[[פילוסופיה]] ו[[פסיכולוגיה]] מ[[אוניברסיטת חיפה]] ו[[תואר שני]] ב[[תקשורת]] ו[[עיתונאות]] מ[[האוניברסיטה העברית בירושלים]]. היא לימדה תקשורת ב[[סמינר אורנים]] ובבתי ספר שונים, ושימשה [[מפקח (חינוך)|מפקחת]] מטעם [[משרד החינוך]].{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/elections18/heb/list/17.pdf ע"ב 561/09 ערעור תנועות בל"ד ורע"ם-תע"ל נגד ועדת הבחירות המרכזית והיועץ המשפטי לממשלה, סעיף 24]}}

זועבי [[רווק]]ה ומתגוררת בבית הוריה ב[[נצרת]].

==פעילותה הפוליטית ועמדותיה==
=== קריירה פוליטית מוקדמת ===

זועבי הצטרפה ב-[[1997]] למפלגת [[בל"ד]] ונחשבת כבת טיפוחיו של מייסד המפלגה, [[עזמי בשארה]], אצלו ביקרה מספר פעמים ב[[ירדן]],{{הערה|שם=original|1={{הארץ|נרי ליבנה|לא אוהבת בלונדינים|1.1244230|6 בפברואר 2009}}}} לאחר שנמלט מ[[ישראל]] בשנת 2007 עקב חשד ל[[ריגול]] וסיוע ל[[חזבאללה]]. במסגרת פעילותה הפוליטית נבחרה כנציגת המפלגה במועצת העיר נצרת.

בשנת [[2000]] נמנתה זועבי עם מייסדי [[עמותה|עמותת]] "אעלאם - מרכז תקשורת לחברה הפלסטינית הערבית בישראל", העוסקת בדיווחים על ה[[ערבים]] וה[[פלסטינים]] ב[[תקשורת בישראל|תקשורת הישראלית]]. בין השנים [[2003]] ל-[[2008]] כיהנה כמנכ"ל העמותה.

לקראת [[הבחירות לכנסת השמונה עשרה]] הוצבה במקום השלישי ברשימת בל"ד, המשוריין לנשים. עם בחירתה ל[[הכנסת השמונה עשרה|כנסת]], היא האישה הראשונה המכהנת כחברת הכנסת מטעם מפלגה ערבית, והערבייה השלישית אי פעם (לאחר [[חוסניה ג'בארה]] ו[[נאדיה חילו]] שכיהנו מטעם [[מרצ]] ו[[מפלגת העבודה]]).

===השתתפותה במשט לעזה (2010)===
במאי 2010 השתתפה זועבי ב[[המשט לעזה (2010)|משט לעזה]] של מאות פעילים פרו-פלסטיניים מהעולם, שבין יוזמיו ומארגנו העיקרי היה ארגון [[IHH]]. המשט הסתיים בעימות אלים בין חלק מהפעילים על הספינה "מאווי מרמרה", שעליה הייתה גם זועבי, לבין כוח של [[שייטת 13]] שהשתלט על הספינה, לאחר שרב החובל סירב לבקשות לשינוי נתיב ההפלגה, שהפר את ה[[הסגר על רצועת עזה|סגר]] הימי ��ל [[רצועת עזה]]. במהלך העימות נשבו לזמן קצר כמה מלוחמי השייטת על ידי הפעילים על הספינה ואחד מהם נזרק מגובה רב. בעימות שהתחולל עשרה לוחמים נפצעו, תשעה מהפעילים נהרגו ועשרים מהם נפצעו. דו"ח [[ועדת טירקל (המשט לעזה)|ועדת טירקל]] קבע שפעילי המרמרה הפעילו אלימות קשה נגד החיילים, כולל ירי ב[[נשק חם]] שגרם לפציעתם של שני חיילים.{{הערה|דוח ועדת טירקל חלק ב' עמ' 359, חלק א' עמ' 211}}{{הערה|שם=טירקל|1={{ynet||ידיעה על דו"ח ועדת טירקל|4017608|23 בינואר 2011}}.}} זועבי האשימה את מדינת ישראל בביצוע [[טבח]] ודרשה לערוך חקירה בינלאומית.{{הערה|1=[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/114/835.html זועבי: התנהגו אלינו כמו אל טרוריסטים]}} השתתפותה במשט, התבטאויותיה אחריו והטענה כי על הספינות היו פעילי ארגוני ג'יהאד עולמיים,{{הערה|1= [http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?ID=107345_memri&lang=he&act=show2&dbid=articles&dataid=2397 מקור:ממרי]}} עוררו ביקורת עזה בישראל נגד זועבי.{{הערה|[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/115/371.html נאום זועבי כמעט נגמר במכות באתר nrg]{{ש}}{{ynet|אילנה קוריאל|אנסטסיה מיכאלי: לא נגעתי בחנין זועבי|3903288|10 ביוני 2010}}}}
בעקבות זאת, ביקש [[שר הפנים]], [[אלי ישי]], מ[[היועץ המשפטי לממשלה]], [[יהודה וינשטיין]], לבדוק את האפשרות ל[[שלילת אזרחות|שלילת אזרחותה]] הישראלית.{{הערה|{{הארץ|ברק דביר|המשט לעזה|1.1205128|3 ביוני 2010}}}} בתום דיון סוער שנערך ב[[ועדת הכנסת|וועדת הכנסת]], ב-[[13 ביולי]] 2010 החליטה [[מליאת הכנסת]] לשלול חלק מזכויותיה כחברת הכנסת.{{הערה|יהונתן ליס, [https://archive.today/20100716163804/http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1179476.html הכנסת החליטה לשלול שלוש זכויות יתר מח"כ חנין זועבי בשל השתתפותה במשט לעזה], "[[הארץ]]", 13.7.2010{{ש}}[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/933BDDC6-50B6-4B02-9A7A-132E25458129/22982/6146.pdf הודעה בדבר נטילת זכויות מחברת הכנסת], י"פ 6146 מיום 14 באוקטובר 2010}} זועבי הגישה עתירה ל[[בג"ץ]] בנושא.{{הערה|{{הארץ|ג'קי חורי ויהונתן ליס|בג"ץ למדינה: נמקו שלילת זכויותיה של ח"כ חנין זועבי|1.1172239|26 באפריל 2011}}}}
באוגוסט 2010 פרסם צה"ל צילומי וידאו שבאמצעי התקשורת הישראלים נטען כי זועבי נראית בהם על האונייה לצד פעילים המחזיקים מקלות, דבר הסותר לכאורה את גרסתה כי לא ראתה פעילים חמושים. זועבי טענה בתגובה כי היא לא הבחינה במוטות, ולא הייתה כלל בסיפון העליון בזמן האירוע. כמו כן היא דרשה להראות את הווידאו במלואו ולא "קטעים ערוכים" ממנו, כלשונה.{{הערה|{{הארץ|שירות הארץ ויהונתן ליס|המשט לעזה {{!}} וידאו: ח"כ חנין זועבי לצד הפעילים החמושים של ה-IHH|1.1216262|11 באוגוסט 2010}}}}

בחודש יוני 2011 פרסם העיתון "[[מעריב]]" תמונות שבהן נראית זועבי לצד פעילי IHH על סיפון ה"מאווי מרמרה", כשהם חמושים בנשק חם. בתגובה, דרשה זועבי לפרסם את כל החומר המצולם מהאירוע.{{הערה|1={{nrg|[[אריק בנדר]]|"הנשק היחיד שראיתי במרמרה – של צה"ל"|248/776|9 ביוני 2011|1|2}}}} ביולי 2011 החליטה [[ועדת האתיקה]] של הכנסת, בעקבות השתתפותה של זועבי במשט ל[[רצועת עזה]] כשנה קודם לכן, להרחיקה מכל פעילויות המשכן עד סוף מושב הכנסת כשבועיים מאוחר יותר, למעט הצבעות ב[[מליאת הכנסת]].

היועץ המשפטי לממשלה הורה על פתיחת חקירה נגד זועבי בנושא זה. בדצמבר 2011 החליט היועץ [[סגירת תיק פלילי|לסגור את התיק]] "בשל קשיים ראייתיים ומשפטיים משמעותיים שהתגלו".{{הערה|{{ynet|אביעד גליקמן|נסגר תיק החקירה נגד זועבי והישראלים במשט|4165616|22 בדצמבר 2011}}}}

בעקבות השתתפותה במשט לעזה נפסלה זועבי על ידי [[ועדת הבחירות המרכזית]] מלהתמודד ב[[הבחירות לכנסת התשע עשרה|בחירות לכנסת התשע עשרה]], אולם [[בית המשפט העליון]], בהרכב של תשעה שופטים, ביטל החלטה זו, וקבע פה אחד שהיא תוכל להתמודד בבחירות.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=12092550.s05|סוג=א"ב|עותר=ועדת הבחירות המרכזית לכנסת התשע עשרה|משיב=ח"כ חנין זועבי|ניתן ב=20 באוגוסט 2013}}, פסק הדין}}

===לאחר המשט===
במהלך דיון בהשתתפות ראש הממשלה ביולי 2011, הורה [[יושב ראש הכנסת]] על הרחקתה מהישיבה. לאחר שסירבה לצאת מ[[מליאת הכנסת|אולם המליאה]], נקראה סדרנית להוציאה. זועבי התנגדה ותקפה את הסדרנית. בעקבות תקרית זו החליטה [[ועדת האתיקה]] של הכנסת ב-[[3 בינואר]] [[2012]] להרחיק את זועבי מהמליאה ליום אחד.{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/committees/heb/docs/hchlatot64.pdf החלטת ועדת האתיקה]}}

זועבי כתבה מבוא לספרו של הסופר הבריטי בן וייט "פלסטינים בישראל: הפרדה, אפליה ודמוקרטיה", ובו תקפה את הציונות כמיזם [[קולוניאליזם|קולוניאליסטי]] וגזעני.{{הערה|{{mako|גלובס|לא נחה: זועבי במאמר אנטי ישראלי|22a1c62a3990531018|news-israel/local|23 בינואר 2012}}}}

בנוגע ל[[הקמפיין לדקת דומיה לזכר חללי מינכן באולמפיאדת 2012|דרישת ישראל, גרמניה, ארצות הברית ומדינות נוספות]] בשנת 2012 מאת [[הוועד האולימפי הבינלאומי]] לקיים [[דקת דומייה]] לזכר [[טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן|י"א חללי מינכן]] שנרצחו בפיגוע [[טרור פלסטיני]] ב[[אולימפיאדת מינכן (1972)|אולימפיאדת מינכן]] ב-[[1972]], אמרה זועבי כי "אם ישראל הייתה אומרת שהיא הייתה מכירה בעוול שעשתה לפלסטינים - אז היה גם היגיון לתבוע מהעולם להעלות את זכר כל הצדדים. אבל זה צבוע להזכיר כל פעם מחדש את הקורבנות של לפני 40 שנה בזמן שאת הקורבנות של השנים האחרונות ישראל רוצה להסתיר".{{הערה|{{mako||זועבי מתנגדת לדקת דומייה לנרצחי מינכן|ad63882acd4c831017|news-military/politics|26 ביולי 2012}}}}

בנוגע ל[[הפיגוע באוטובוס בנמל התעופה בורגס|פיגוע בבורגס]] (המיוחס ל[[חזבאללה]] ול[[איראן]]), אמרה זועבי: "ישראל לא קורבן, וגם כאשר אזרחים נרצחים, המדיניות הישראלית הכובשת היא אשמה. אם לא היה כיבוש ולא היה דיכוי ולא מצור זה לא היה קורה". בנוגע ל[[תוכנית הגרעין האיראנית]], סבורה זועבי כי "ישראל רוצה לתקוף את איראן לא בגלל איום ביטחוני או צבאי אלא פוליטי. על מנת לשמר את ההגמוניה שלה באזור. גם אם לא היה לאיראן נשק גרעיני היא הייתה תוקפת... אני מפחדת יותר מהנשק הגרעיני שיש בידי ישראל".{{הערה|{{גלובס|גיא קצוביץ'|זועבי: "הפיגוע בבולגריה - בגלל הכיבוש; ישראל לא קורבן"|1000769468|26 ביולי 2012}}}}

ב[[הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2013)|בחירות לרשויות המקומיות]], שנערכו באוקטובר 2013, התמודדה על ראשות העיר [[נצרת]], אך הגיעה למקום השלישי עם כעשרה אחוזים מהקולות.{{הערה|{{גלובס|אתר חדשות ערוץ 2|מפלה לחנין זועבי: הובסה בבחירות לראשות נצרת|1000887928|23 באוקטובר 2013}}}} בבחירות אלו קיבלה מפלגת בל"ד כסף ממקור לא ידוע שהוצג כתרומה לגיטימית.

בעקבות [[חטיפת שלושת הנערים]] ביוני 2014 אמרה זועבי, בריאיון לתחנת הרדיו [[102FM]], כי חוטפי הנערים "הם לא טרוריסטים, גם אם אני לא מסכימה איתם. הם אנשים שלא רואים פתח לשנות את המציאות שלהם. הם נאלצים להשתמש באמצעים האלה עד שישראל תתפקח קצת".{{הערה|שם=החוטפים-לא-טרוריסטים-1|1={{ישראל היום|[[מתי טוכפלד]]|ליברמן: "חנין זועבי היא טרוריסטית"|191391|17 ביוני 2014 11:28}}. הקישור כולל הקלטה של הראיון ב-102FM.}} דבריה עוררו גינויים חריפים במערכת הפוליטית,{{הערה|שם=החוטפים-לא-טרוריסטים-2|1={{mako|פוראת נסאר ומתן חצרוני|ח"כ זועבי שוב מחוללת סערה: "החוטפים מסכנים, נתניהו אחראי"|5c7d14ea1f8a641004|news-military/politics|17 ביוני 2014}},{{ש}}{{וואלה!|עמרי נחמיאס|אחרי שתמכה בחוטפים: גינויים ותלונות נגד זועבי|2756290|17 ביוני 2014}},{{ש}}[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/278314 הרצוג: דברי זועבי - לא פחות מתג מחיר], [[ערוץ 7]], 18 ביוני 2014.{{ש}}אופיר ברק, [http://www.iba.org.il/bet/?entity=1018838&type=1 זועבי: מדיניות ממשלת ישראל היא שגרמה לחטיפת הנערים], "[[רשת ב]]", 17 ביוני 2014}} פניות ל[[היועץ המשפטי לממשלה|יועץ המשפטי לממשלה]] להעמידה לדין{{הערה|[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/586/130.html לבנת ליועמ"ש: להעמיד לדין את חנין זועבי], [[nrg]],{{כ}} 17 ביוני 2014.}} ויוזמות להדיחה מ[[הכנסת]].{{הערה|{{וואלה!|עמרי נחמיאס|כבר בשבוע הבא: דיון בחוק שמטרתו להדיח את זועבי|2756376|17 ביוני 2014}}}} בעקבות התלונות המליצה המשטרה לפתוח ב[[חקירה פלילית]] נגדה,{{הערה|1={{nrg|יונתן אוריך|המשטרה ממליצה לפתוח בחקירה נגד ח"כ זועבי|587/743|23 ביוני 2014|1|2}}{{ש}}[http://www.kikarhashabat.co.il/המשטרה-חקירה-פלילית-נגד-זועבי.html המשטרה ממליצה: לפתוח בחקירה פלילית נגד חנין זועבי], [[כיכר השבת]], 23 ביוני 2014}} אך בסופו של דבר הוחלט שלא לפתוח בחקירה.{{הערה|{{הארץ|יהונתן ליס|המשטרה לא תפתח בחקירה של התבטאויות זועבי בזכות רוצחי הנערים|1.2390005|28 ביולי 2014|מנויים=לא}}}}

ביולי 2014 קיבל היועץ המשפטי לממשלה את המלצת המשטרה לפתוח בחקירה נוספת נגד זועבי, בחשד של [[הסתה]], איומים ו[[העלבת עובד ציבור]], לאחר שצעקה בבית המשפט ב[[נצרת]] על שוטרי [[משטרת ישראל]] ערבים: "אלה שמשתפים פעולה עם המדכא נגד בני עמם, צריך לנקות בהם את הרצפה... לא לתת להם להיות בינינו, ושיפחדו מאיתנו".{{הערה|{{גלובס|[[חן מענית]]|המשטרה: לפתוח בחקירה פלילית נגד ח"כ חנין זועבי|1000953211|9 ביולי 2014}}; {{כלכליסט|ynet|היועמ"ש: לחקור את חנין זועבי על הסתה|3636917|25 ביולי 2014}}}} בדצמבר [[2015]] הסכימה זועבי ל[[הסדר טיעון]] שבמסגרתה הביעה התנצלות{{הערה|[http://www.justice.gov.il/Pubilcations/News/Documents/ZoabiAppologyLetterDec15.pdf מכתב ההתנצלות של חנין זועבי]}} והודתה בעבירה של העלבת עובד ציבור. בתמורה נמחק האישום באיומים ובהסתה לגזענות.{{הערה|{{ישראל היום|מערכת ישראל היום|כתב אישום נגד זועבי במסגרת עסקת טיעון|340933|21 בדצמבר 2015 16:26}}.}} כתב האישום הוגש בינואר [[2016]]. בראשית 2016 [[הרשעה|הרשיע]] בית המשפט השלום את זועבי, בהתאם להסדר הטיעון, בעבירה של "העלבת עובד ציבור".{{הערה|1=[http://www.kikar.co.il/191076.html חנין זועבי הודתה והורשעה]}} וגזר עליה שישה חודשי [[מאסר על תנאי]] ו[[קנס]] בסך 3,000 ש"ח.{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/heb/dover/4330023.pdf ת"פ 75921-17-71 מדינת ישראל נ' חנין זועבי]}}

ביולי 2014 פרסמה זועבי מאמר הקורא להמשך ההתנגדות לישראל ושולל [[משא ומתן]] ותיאום ביטחוני איתה. המאמר פורסם גם באתר [[חמאס]] felesteen.ps.{{הערה|שם=מאמר "השילוש הפלסטיני הקטלני"}} כמה ימים לאחר מכן שיבח דובר חמאס באופן רשמי את זועבי וייחל כי "חלק מהפוליטיקאים הפלסטינים הרשמיים ייקחו ממנה דוגמה".{{הערה|{{גלובס|לילך ויסמן|זועבי התייצבה לצד חמאס - וגרפה ממנו מחמאות|1000956254|19 ביולי 2014}}}}

במהלך הפגנה נגד [[מבצע צוק איתן]] ב[[חיפה]] [[אזיקים|נאזקה]] זועבי לאחר שלדברי השוטרים היא תקפה אותם [[העלבת עובד ציבור|מילולית]] ו[[אלימות|פיזית]].{{הערה|{{ישראל היום|דניאל סיריוטי ומתי טוכפלד|צפו: ח"כ חנין זועבי מתפרעת בהפגנה|201147|18 ביולי 2014}}.{{ש}}{{ynet|חסן שעלאן|חנין זועבי נאזקה בחיפה, מפגינים צעקו: "קסאם חביב, תקוף את תל אביב"|4546049|18 ביולי 2014}}}}

בעקבות התבטאויותיה ומעורבותה האמורה בהפגנה, החליטה ב-[[29 ביולי]] [[ועדת האתיקה]] של הכנסת להשעותה לחצי שנה מו[[ועדות הכנסת]] ומדיוני [[מליאת הכנסת|המליאה]], העונש המקסימלי שמתיר [[תקנון הכנסת]].{{הערה|[http://main.knesset.gov.il/Documents/FB/290714.pdf החלטת ועדת האתיקה בעניין קובלנות נגד חברת הכנסת חנין זועבי], אתר הכנסת; {{ynet|מורן אזולאי|חנין זועבי הושעתה לחצי שנה מדיוני המליאה|4551748|29 ביולי 2014}}}} זועבי, [[עדאלה]] ו[[האגודה לזכויות האזרח]] עתרו ל[[בג"ץ]] נגד ההחלטה, אך בג"ץ דחה את העתירה{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=14067060.c08|סוג=בג"ץ|עותר=ח"כ חנין זועבי ואחרים|משיב=ועדת האתיקה של הכנסת ואחרים|ניתן ב=10 בדצמבר 2014}} (פסק דין לא מנומק){{ש}}{{פס"ד עליון|קישור=14067060.c10|סוג=בג"ץ|עותר=ח"כ חנין זועבי ואחרים|משיב=ועדת האתיקה של הכנסת ואחרים|ניתן ב=10 בפברואר 2015}} (נימוקי פסק הדין)}} ומתח ביקורת על התבטאויותיה של זועבי.{{הערה|{{ynet|אביאל מגנזי|העליון נגד זועבי: התבטאויות שאין באף פרלמנט בעולם|4601360|9 בדצמבר 2014}}.{{ש}}{{ישראל היום||בג"ץ דחה את עתירתה של ח"כ זועבי|240549|10 בדצמבר 2014}}}}

לקראת [[הבחירות לכנסת העשרים]] הוצבה במקום השביעי של [[הרשימה המשותפת]]. בפברואר [[2015]] החליטה [[ועדת הבחירות המרכזית]] לפסול את מועמדותה,{{הערה|{{ynet|אביאל מגנזי ומורן אזולאי|ברוב גדול: נפסלה התמודדות ח"כ זועבי בוועדת הבחירות; בג"ץ עשוי להפוך ההחלטה|4625822|12 בפברואר 2015}}}} אך היועץ המשפטי לממשלה התנגד להחלטה הזו ו[[בית המשפט העליון]] בראשות הנשיאה נאור לא אישר את ההחלטה. בפסק הדין כתבה הנשיאה נאור: "סבורני כי לא הוכח שיש באמירותיה ובמעשיה של זועבי כדי לשלול את מרכיבי הגרעיניים המינימליים של מדינת ישראל כמדינה יהודית... השאיפה לכינונה של מדינת כל אזרחיה והחתירה לסיום הכיבוש, אין משמעותן בהכרח שלילה של יסודותיה היהודיים של מדינת ישראל... מניעת השתתפות בבחירות לכנסת היא צעד קיצוני השמור למקרים חריגים שבחריגים, בהם השימוש בכלים הדמוקרטיים הרגילים איננו מספיק".

ב-3 במרץ 2015 שפך עליה פעיל ימין משקה במהלך כנס ב[[המרכז האקדמי למשפט ולעסקים|מרכז האקדמי למשפט ולעסקים]] ב[[רמת גן]]. נגד התוקף הוגש [[כתב אישום]] בגין תקיפה והתפרעות.

ביוני 2015 השתתפה זועבי בכנס בשם "ישראל, גזענות ואפרטהייד" ב[[ארצות הברית]].{{הערה|{{וואלה!|עמרי נחמיאס|באישור הכנסת: ח"כ זועבי טסה במימון זר לכנס "ישראל ואפרטהייד"|2863723|15 ביוני 2015}}}}

באוקטובר 2015, על רקע [[הסכסוך הישראלי-פלסטיני (2015)|גל הטרור הפלסטיני באוקטובר 2015]], התראיינה זועבי לאתר המזוהה עם [[חמאס]] וקראה ל[[אינתיפאדה]] [[אלימות|אלימה]]: {{ציטוטון|על מאות אלפי מתפללים לעלות לאל-אקצא כדי לעמוד מול מזימה ישראלית להתרת דמם של תושבי מזרח ירושלים. כיום יש פעילות של יחידים בלבד, ונחוצה תמיכה עממית. אם יימשכו פיגועי היחידים ללא תמיכה עממית, הם ידעכו תוך כמה ימים, ולכן יציאת אלפים מבני העם תהפוך את האירועים הללו לאינתיפאדה אמיתית.}}{{הערה|שם=קריאה-לאינתיפאדה-2015|מקור הדברים מכתבה באתר אל-רסאלה מ-8 באוקטובר 2015, המזוהה עם ארגון החמאס: [http://alresalah.ps/ar/post/125883/زعبي-نتنياهو-فقد-السيطرة-والتنسيق-الأمني-سينقذه زعبي: نتنياهو فقد السيطرة والتنسيق الأمني سينقذه] (זעבי: נתניהו איבד שליטה והתיאום הביטחוני יציל אותו)}} בעקבות דברים אלה דרש [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו]] מ[[היועץ המשפטי לממשלה]] [[יהודה ויינשטיין]] לפתוח בחקירה פלילית נגדה בגין [[הסתה לאלימות]].{{הערה|{{גלובס|לילך ויסמן|נתניהו: חקירה פלילית נגד חנין זועבי על הסתה וקריאה לאלימות|1001072618|11 באוקטובר 2015}}.}}

בפברואר 2016 נפגשה, עם חברי הכנסת מ[[בל"ד]] [[ג'מאל זחאלקה]] ו[[באסל גטאס]], עם משפחות מחבלים מ[[מזרח ירושלים]] שנהרגו תוך כדי ביצוע [[פיגוע טרור]], על מנת לקדם את שחרור גופותיהם המוחזקות בידי ישראל. במהלך המפגש עמדו דקת דומיה.{{הערה|{{מעריב אונליין|אריק בנדר|חברי כנסת ערבים נפגשו עם משפחות מחבלים ועמדו דקת דומיה לזכרם|news/politics/Article-524842|4 בפברואר 2016}},{{ש}}{{ynet|מורן אזולאי, שחר חי, [[תלם יהב]] ואיתמר אייכנר|ח"כים נועדו עם קרובי המחבלים: "הם הקשיבו לכאבנו"|4762185|4 בפברואר 2016}}.}} בעקבות כך הוגשו מאות תלונות לוועדת האתיקה של הכנסת, כולל תלונה של ראש הממשלה. חברי הכנסת טענו בפני הוועדה ש"מנהג זה מקובל כמעט בכל האירועים שמקיימים הפלסטינים והוא כולל דקת דומיה וקריאת "[[סורת אלפאתחה]]" מ[[הקוראן]], לכלל ההרוגים הפלסטינים בכל הדורות אשר נפלו בסכסוך הישראלי-פלסטיני, והם התבקשו להצטרף למנהג על ידי המארחים". הוועדה השעתה את זועבי לארבעה חודשים מישיבות הכנסת וועדותיה (אך לא מהצבעות), בשל אותה דקת דומייה.{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי|העונש על הפגישה עם משפחות המחבלים: זועבי, גטאס וזחאלקה מושעים מהכנסת|4763747|8 בפברואר 2016}} ; [http://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Ethics/Decisions20/hachlatot20_13.pdf החלטה מס' 13/20: החלטת ועדת האתיקה בקובלנות נגד חה"כ ג'מאל זחאלקה, חנין זועבי ובאסל גטאס], אתר הכנסת, 8 בפברואר 2016}}

באפריל 2016 הודיעה זועבי שהיא מסרבת להשתתף בטקס נעילת [[יום הזיכרון לשואה ולגבורה]] ב[[יד מרדכי]] בטענה שמעשי ישראל נגד ה[[פלסטינים]] דומים למעשי ה[[נאצים]].{{הערה|{{וואלה!|יניר יגנה|זועבי סירבה להשתתף בטקס יום השואה: "מוטיבציה להשפיל עם אחר"|2954924|20 באפריל 2016}},{{ש}}{{ישראל היום|גדי גולן|"דמיון מבהיל בין המתרחש סביבנו לבין גרמניה של שנות ה-30"|375225|20 באפריל 2016 16:16}}.}}

בסוף יוני 2016 קראה זועבי בכנסת לחיילים שהשתתפו בפעולת המרמרה "רוצחים".{{הערה|1={{הארץ|יהונתן ליס|עימות בכנסת: ח"כ זועבי כינתה את חיילי צה"ל רוצחים והורחקה מהמליאה|1.2991673|29 ביוני 2016}}}} בעקבות זאת החתים ח"כ [[איתן כבל]] עשרות חברי כנסת על הצהרה שלפיה יחרימו את זועבי וייצאו מהמליאה בכל פעם שתעלה לנאום.{{הערה|{{סרוגים|תומר ניר|הסקנציה החדשה של הח"כים נגד חנין זועבי|153325-הסקנציה-החדשה-של-החכים-נגד-חנין-זועבי|5 ביולי 2016}}}} ב-[[11 ביולי]] [[2016]] כאשר עלתה זועבי לנאום יצאו חברי כנסת רבים מהמליאה ונותרו רק חברי [[הרשימה המשותפת]], [[מרצ]] וחלק מחברי [[המחנה הציוני]].{{הערה|{{מעריב אונליין|אריק בנדר|ח"כ חנין זועבי החלה בנאומה, ח"כים נטשו את המליאה|news/politics/Article-548948|11 ביולי 2016}}.}}

בדצמבר 2016 האשימה את ישראל בקצירת איברים של אסירים ביטחוניים ואמרה "אנו מחויבים לעקוב אחר מצב האסירים החולים, ש[[שירות בתי הסוהר]] נותן להם את הטיפול המינימלי כאמצעי של מוות איטי. יש ביניהם חולי סרטן שבית החולים של הכלא ממתין עד שהמחלה תתפשט בגופם ואז מסיר את איבריהם בזה אחר זה".{{הערה|{{ערוץ 20|ניר מועלם|זועבי: "ישראל קוצרת איברי האסירים בזה אחר זה"|זועבי-ישראל-מסירה-איברי-האסירים-בזה-אח|22 בדצמבר 2016}}.}}

בינואר 2019 הודיעה כי היא לא מתכוונת להתמודד ב[[הבחירות לכנסת העשרים ואחת|בחירות לכנסת העשרים ואחת]].{{הערה|{{ynet|חסן שעלאן|חנין זועבי הודיעה כי לא תתמודד בבחירות לכנסת הבאה|5441257|5 בינואר 2019}}}} לקראת הבחירות היא הוצבה במקום ה-118 הסמלי ברשימת [[רע"ם-בל"ד]] לכנסת.

באוגוסט 2019 הודיעו [[היועץ המשפטי לממשלה]] ו[[פרקליט המדינה]] כי זועבי תועמד לדין בכפוף לשימוע, בגין זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, [[רישום כוזב במסמכי תאגיד]], ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ו[[הלבנת הון]] בעקבות כספים שהופקדו למפלגה ממקור לא ידוע והצגתם כתרומות לגיטימיות תוך זיוף של פנקסי קבלות.{{הערה|{{ynet|טובה צימוקי|חנין זועבי תועמד לדין בכפוף לשימוע על זיוף והלבנת הון|/article/5565833|8 באוגוסט 2019}}}} ב-[[6 באפריל]] [[2021]] החליט היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט להעמיד לדין את זועבי בגין עבירות מרמה וזיוף.{{הערה|{{mako||ח"כ לשעבר חנין זועבי תועמד לדין בגין עבירות זיוף ומרמה|6dc558b1cb7a871026|news-law/2021_q2|6 באפריל 2021}}}} באוקטובר 2021 הורשעה לאחר הודאה באשמה במסגרת עסקת טיעון, נגזר עליה שנת מאסר על תנאי וקנס של 75,000 ש"ח.{{הערה|{{ynet|עינב חלבי|חנין זועבי הורשעה בעבירות זיוף ומרמה|60102160|4 באוקטובר 2021}}}}

===עמדותיה===

זועבי תומכת בהקמת [[מדינה פלסטינית]] בשטחי [[הגדה המערבית]] ו[[רצועת עזה]], לצד [[מדינת כל אזרחיה]] בתחום ה[[קו הירוק]], ורואה ב[[ציונות]] [[אידאולוגיה]] [[גזענות|גזענית]].{{הערה|שם=original}}
היא מתנגדת לחיוב [[שירות לאומי]] על [[ערביי ישראל]] ול[[גיוס לצה"ל]] של בני העדה הנוצרית. היא כתבה לכומר [[ג'ובראיל נדאף]] המעודד גיוס כזה שהוא משתף פעולה עם אויבי עמו.{{הערה|{{nrg|ישי פרידמן|חנין זועבי נגד גיוס נוצרים לצה"ל|425/689|31 בדצמבר 2012|1|2}}}}
זועבי מכחישה את קיומו של [[בית המקדש]] ב[[הר הבית]] ושוללת כל קשר היסטורי בין היהודים להר. היא מתנגדת לכל נוכחות יהודית בהר הבית וטוענת שישראל מנסה "לכבוש את אל-אקצא" ומבחינתה זו "הכרזת מלחמה".{{הערה|[http://www.timesofisrael.com/hanin-zoabi-temple-mount-should-be-jew-free/ Hanin Zoabi: Temple Mount should be Jew-free],{{כ}} Times of Israel,{{כ}} 2 באוקטובר 2015.}}

בכמה מקרים קראה זועבי ל[[ערביי ישראל]] ול[[פלסטינים]] לפתוח בהתקוממות מעין [[האינתיפאדה הראשונה]]. כך למשל, ב-[[13 ביולי]] [[2014]], במהלך [[מבצע צוק איתן]], פרסמה באתר החדשות "[[פאנט]]" מאמר אנטי-ישראלי הקורא להמשכת ההתנגדות לישראל ושולל [[משא ומתן]] ותיאום ביטחוני איתה. המאמר פורסם גם באתר העיתון העזתי "[[פלסטין (עיתון)|פלסטין]]" המזוהה עם החמאס.{{הערה|שם=מאמר "השילוש הפלסטיני הקטלני"|1=[http://www.panet.co.il/online/articles/63/68/S-829208,63,68.html الثالوث الفلسطيني القاتل... مقال بقلم :حنين زعبي], באתר "פאנט", 12 ביולי 2014{{ש}}[http://felesteen.ps/details/news/120188/الثالوث-الفلسطيني-القاتل.html המאמר באתר החמאס felesteen.ps]{{ש}}[http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=107345_memri&act=show&dbid=articles&dataid=3673 חברת הכנסת זועבי לפלסטינים: מצור על "ישראל" במקום משא ומתן; התנגדות במקום תיאום ביטחוני], תורגם לעברית באתר [[MEMRI]], פורסם ב-16 ביולי 2014}}
ב-[[8 באוקטובר]] [[2015]], על רקע [[הסכסוך הישראלי-פלסטיני (2015)|גל הטרור הפלסטיני באוקטובר 2015]], התראיינה זועבי לאתר המזוהה עם ה[[חמאס]] וקראה ל[[אינתיפאדה]] [[אלימות|אלימה]]. זועבי "קוראת למאבק עממי לא מתפשר נגד הכיבוש".{{הערה|{{מעריב אונליין|אריק בנדר|זועבי: "נתניהו בהיסטריה, הוא מסלף ומעוות את דברי"|news/israel/Article-502014|12 באוקטובר 2015}}}}

ב-2010 הגדירה זועבי את מדיניות ישראל בירושלים ובחברון כ"[[טיהור אתני]]".{{הערה|{{גלובס||אלימות בי-ם; ח"כ זועבי מבל"ד קוראת ל"אינתיפאדה שלישית"|1000547046|16 במרץ 2010}}}}
ב-[[19 באוקטובר]] 2014 התראיינה זועבי ל[[חדשות 2]] ואמרה כי חיילי [[צה"ל]] טרוריסטים יותר מאשר ארגון [[דאעש]]. היא קראה לא להתגייס לא לצה"ל ולא לדאע"ש: "שניהם צבאות שהם רוצחים, אין להם גבול ואין להם [[קו אדום]]".{{הערה|מתן חצרוני, [http://reshet.tv/חדשות/news/Politics/Politics/Article,166483.aspx זועבי: חיילי צה"ל יותר טרוריסטים מדאע"ש], אתר רשת, 19 באוקטובר 2014}} [[היועץ המשפטי לממשלה]] [[יהודה ויינשטיין]] החליט לא לחקור את זועבי בגין דברים אלה, למרות דרישות מצד אנשי ציבור וארגונים לחקרה בגין [[המרדה]].{{הערה|{{mako|מתן חצרוני, כתב חדשות 2 באינטרנט|היועמ"ש: זועבי לא תיחקר על המרדה|ad254f43a83bd41004|news-military/politics-q2_2015|2 ביוני 2015}}.}}

מספר התבטאויות של זועבי בנושא [[טרור פלסטיני|הטרור הפלסטיני]] התפרשו אצל רבים בישראל כתמיכה במחבלים.{{הערה|שם=החוטפים-לא-טרוריסטים-1}}{{הערה|שם=החוטפים-לא-טרוריסטים-2}} למשל:
* ביחס לשיגור [[טיל נ"ט]] על ידי פעילי [[חמאס]] מרצועת עזה לעבר אוטובוס ילדים ישראלי בשנת 2011, שגרם למותו של נער, אמרה זועבי "אם אתם רוצים שהם לא יירו עליכם - אז שהציבור הישראלי ייצא לרחובות ויפגין כדי לסיים את המצור בעזה".{{הערה|{{mynet|מירית קושניר-סטרומצה|ח"כ זועבי: מקווה שייפתח מאבק כמו באינתיפאדה|4056092|13 באפריל 2011}}}}
* לאחר הריגתו של המחבל נשאת מלחם שביצע את [[פיגוע הירי ברחוב דיזנגוף (2016)|פיגוע הירי ברחוב דיזנגוף]] ב[[תל אביב]] ונורה בידי כוחות הביטחון לאחר שפתח עליהם באש, קראה זועבי להעמיד לדין את מי שירו בו למוות.{{הערה|{{מעריב|יאסר עוקבי|חנין זועבי: "להעמיד לדין את כל מי שירה למוות בנשאת מלחם"|21-01-2016|521544}}.}}

באוקטובר 2017 טענה זועבי בכנס של קרן ג'רוזלם בארצות הברית ש"הציונות עוינת לזכויות האדם בכל העולם" ו"שליהודים אין זכות ל[[הגדרה עצמית]], הם לא לאום".{{הערה|{{nrg|ישי פרידמן|זועבי: "הציונות עוינת לזכויות האדם בכל העולם"|897/854|10 באוקטובר 2017|1|2}}}}

=== חקיקה ופעילות בכנסת ===
בתקופת כהונתה כחברת כנסת, הציעה זועבי או הצטרפה לעשרות הצעות חוק אשר מרביתן בתחום החברתי-כלכלי והשוויון המגדרי.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = https://oknesset.org/member/846/חנין-זועבי/|כותרת = חנין זועבי - כנסת פתוחה}}}} ההצעות עסקו בין היתר ב[[הבטחת ייצוג]] הולם לנשים בבחירות לכנסת וברשויות המקומיות, בניית חדרי [[הנקה]] בבניינים ציבוריים, העלאת [[גיל הנישואים]] ועוד. בכנסת ה-18 הייתה זועבי חברת הכנסת הפעילה ביותר בתחום ה[[שאילתה (ממשל)|שאילתות]] המגדריות ובהגשת הצעות לסדר היום בנושאי שוויון מגדרי.{{הערה|{{TheMarker|טלי חרותי-סובר|הח"כיות שדואגות יותר ופחות לזכויות הנשים|0000017f-e221-d38f-a57f-e673b5460000|18 ביולי 2012}}}} בכנסת ה-19 זועבי הייתה חברה ב[[הוועדה לזכויות הילד|וועדה לזכויות הילד]] אך לא הגיעה כמעט לאף ישיבה של הוועדה.{{הערה|1={{וידאו}} [https://www.youtube.com/watch?v=VreC0BGtXVY ריאיון עם] [[אורלי לוי-אבקסיס]], יו"ר הוועדה לזכויות הילד, "הנבחרים", 18 ביולי 2014.}}

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיציטוט=חנין זועבי|ויקישיתוף=Category:Haneen Zouabi}}
* {{קישורי ח"כ|846|ערבית=כן}}
* {{הארץ|נרי ליבנה|לא אוהבת בלונדינים|1.1244230|6 בפברואר 2009}}
* {{nrg|רונית מזרחי, מושיק לין|בגובה העיניים עם חנין זועבי|872/099|27 במרץ 2009|54|1}}
* {{ynet|אמנון מרנדה|הח"כים נגד זועבי: מהומה, קללות וכמעט מכות|3898005|2 ביוני 2010}}
* {{יוטיוב|Wtw4bChAJBs|סוג=ראיון בעקבות חשיפת סרטון בו היא נראית לצד חמושים בספינת המרמרה, מתוך "[[מה בוער]]" עם [[רזי ברקאי]] ב[[גלי צה"ל]], 11 באוגוסט 2010|אורך=8:26}}
* [https://www.youtube.com/watch?v=fGY4WA14ovo רוני דניאל נגד ח"כ חנין זועבי], [[חדשות 2]], 25 בספטמבר 2010 {{סרטונים}} {{mynet|מירית קושניר-סטרומצה|זועבי: "מקווה שערביי ישראל יפתחו באינתיפאדה"|4056092|13 באפריל 2011}}
* {{יוטיוב|HMkEah_5GXc|שם=חנין זועבי בראיון על פוליטיקה ופמיניזם|סוג=בתוכנית "[[כיאן, נוכחים]]"}}
* ל. ברקן [http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=107345_memri&act=show&dbid=articles&dataid=2965 מנהיגות ערביי ישראל חותרת אל מרכז ההנהגה הפלסטינית], באתר [[ממרי]], 16 באוגוסט 2011
* ערין שחברי, [http://www.mako.co.il/mako-vod-keshet/arab-women-s1/VOD-17e015f627ba121006.htm ריאיון עם חנין זועבי], באתר [[Mako]]
* {{הארץ|דליה קרפל|ראיון: חנין זועבי: "הישראלים לא יודעים מהי אהבת מולדת"|1.1899336|4 בינואר 2013|מנויים=לא}}
* {{mako|איילת רוזן|"בגלגול הקודם הייתי עליזה יותר"|5c69007eab58f31006|spirituality-popular_culture|27 ביוני 2013}} {{סרטונים}}
* {{mako|[[רינה מצליח]]|חנין זועבי עולה למתקפה: אבו-מאזן בוגד בעם הפלסטיני בתיאום עם ישראל|ac18971442fb641004|news-military/politics|21 ביוני 2014}} {{סרטונים}}
* {{שיחה מקומית|לילך בן דוד|"החברה הישראלית לא אוהבת את האמת": ראיון עם חנין זועבי|החברה-הישראלית-לא-אוהבת-את-האמת-ראיון|25 ביוני 2014}}
* [http://theliberal.co.il/מי-את-באמת-חנין-זועבי/ מי את באמת, חנין זועבי // פרופיל] מאת [[רונית ורדי]], באתר [[ליברל (מגזין)|ליברל]], 17 באוגוסט 2014
* {{mako|[[חיים אתגר]], "[[אנשים (תוכנית טלוויזיה)|אנשים]]"|"הטרור המרכזי פה הוא הכיבוש והמצור"|a25032dd31cab41006|tv-people/articles|21 בפברואר 2015}} {{סרטונים}}
* {{mako|[[רינה מצליח]]|זועבי מתחייבת: לא נמליץ על הרצוג|920cf493f95fb41004|news-channel2/Meet-the-Press|7 במרץ 2015}} {{סרטונים}}
* {{הארץ|[[גידי וייץ]], ג'קי חורי|הח"כים מבל"ד לא מתחרטים|1.2878308|10 במרץ 2016}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


גרסה מ־14:30, 10 ביוני 2024

חנין זועבי
حنين زعبي
זועבי בפורטו אלגרה, ברזיל, 2012
זועבי בפורטו אלגרה, ברזיל, 2012
לידה 23 במאי 1969 (בת 55)
ישראלישראל נצרת, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת חיפה, האוניברסיטה העברית בירושלים
מפלגה בל"ד
סיעה
דת אסלאם סוני
חברת הכנסת
24 בפברואר 2009 – 30 באפריל 2019
(10 שנים)
כנסות ה־18–20
תפקידים בולטים
  • מנכ"לית עמותת "אעלאם"

חנין זועבי (בערבית: حنين زعبي, תעתיק מדויק: חנין זעבי; נולדה ב־23 במאי 1969) היא פוליטיקאית ערבייה ישראלית וחברת כנסת לשעבר מטעם מפלגת בל"ד, ומטעם סיעת הרשימה המשותפת. בשנת 2021 הורשעה בעבירות של ניסיון קבלת דבר במרמה וזיוף בהקשר למסמכי דיווח של בל"ד למבקר המדינה, ונגזר עליה עונש מאסר על תנאי וקנס.

ביוגרפיה

זועבי, ילידת נצרת ובת למשפחת זועבי המוסלמית, היא בתם של עאישה, מורה למתמטיקה, ופארוק, עורך דין. קרוב משפחתה, איש "ההגנה" סיף א-דין א-זועבי, כיהן שנים רבות כחבר הכנסת מטעם מפא"י ומפלגות הלוויין שלה, ובמקביל כראש עיריית נצרת.[1] אחד מדודיה הוא השופט עבד א-רחמן זועבי שכיהן בבית המשפט העליון (במינוי זמני), ודוד אחר הוא איש מפ"ם עבד אל-עזיז א-זועבי, שהיה ראש עיריית נצרת וסגן שר הבריאות.[1]

זועבי בעלת תואר ראשון בפילוסופיה ופסיכולוגיה מאוניברסיטת חיפה ותואר שני בתקשורת ועיתונאות מהאוניברסיטה העברית בירושלים. היא לימדה תקשורת בסמינר אורנים ובבתי ספר שונים, ושימשה מפקחת מטעם משרד החינוך.[2]

זועבי רווקה ומתגוררת בבית הוריה בנצרת.

פעילותה הפוליטית ועמדותיה

קריירה פוליטית מוקדמת

זועבי הצטרפה ב-1997 למפלגת בל"ד ונחשבת כבת טיפוחיו של מייסד המפלגה, עזמי בשארה, אצלו ביקרה מספר פעמים בירדן,[3] לאחר שנמלט מישראל בשנת 2007 עקב חשד לריגול וסיוע לחזבאללה. במסגרת פעילותה הפוליטית נבחרה כנציגת המפלגה במועצת העיר נצרת.

בשנת 2000 נמנתה זועבי עם מייסדי עמותת "אעלאם - מרכז תקשורת לחברה הפלסטינית הערבית בישראל", העוסקת בדיווחים על הערבים והפלסטינים בתקשורת הישראלית. בין השנים 2003 ל-2008 כיהנה כמנכ"ל העמותה.

לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה הוצבה במקום השלישי ברשימת בל"ד, המשוריין לנשים. עם בחירתה לכנסת, היא האישה הראשונה המכהנת כחברת הכנסת מטעם מפלגה ערבית, והערבייה השלישית אי פעם (לאחר חוסניה ג'בארה ונאדיה חילו שכיהנו מטעם מרצ ומפלגת העבודה).

השתתפותה במשט לעזה (2010)

במאי 2010 השתתפה זועבי במשט לעזה של מאות פעילים פרו-פלסטיניים מהעולם, שבין יוזמיו ומארגנו העיקרי היה ארגון IHH. המשט הסתיים בעימות אלים בין חלק מהפעילים על הספינה "מאווי מרמרה", שעליה הייתה גם זועבי, לבין כוח של שייטת 13 שהשתלט על הספינה, לאחר שרב החובל סירב לבקשות לשינוי נתיב ההפלגה, שהפר את הסגר הימי על רצועת עזה. במהלך העימות נשבו לזמן קצר כמה מלוחמי השייטת על ידי הפעילים על הספינה ואחד מהם נזרק מגובה רב. בעימות שהתחולל עשרה לוחמים נפצעו, תשעה מהפעילים נהרגו ועשרים מהם נפצעו. דו"ח ועדת טירקל קבע שפעילי המרמרה הפעילו אלימות קשה נגד החיילים, כולל ירי בנשק חם שגרם לפציעתם של שני חיילים.[4][5] זועבי האשימה את מדינת ישראל בביצוע טבח ודרשה לערוך חקירה בינלאומית.[6] השתתפותה במשט, התבטאויותיה אחריו והטענה כי על הספינות היו פעילי ארגוני ג'יהאד עולמיים,[7] עוררו ביקורת עזה בישראל נגד זועבי.[8] בעקבות זאת, ביקש שר הפנים, אלי ישי, מהיועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לבדוק את האפשרות לשלילת אזרחותה הישראלית.[9] בתום דיון סוער שנערך בוועדת הכנסת, ב-13 ביולי 2010 החליטה מליאת הכנסת לשלול חלק מזכויותיה כחברת הכנסת.[10] זועבי הגישה עתירה לבג"ץ בנושא.[11] באוגוסט 2010 פרסם צה"ל צילומי וידאו שבאמצעי התקשורת הישראלים נטען כי זועבי נראית בהם על האונייה לצד פעילים המחזיקים מקלות, דבר הסותר לכאורה את גרסתה כי לא ראתה פעילים חמושים. זועבי טענה בתגובה כי היא לא הבחינה במוטות, ולא הייתה כלל בסיפון העליון בזמן האירוע. כמו כן היא דרשה להראות את הווידאו במלואו ולא "קטעים ערוכים" ממנו, כלשונה.[12]

בחודש יוני 2011 פרסם העיתון "מעריב" תמונות שבהן נראית זועבי לצד פעילי IHH על סיפון ה"מאווי מרמרה", כשהם חמושים בנשק חם. בתגובה, דרשה זועבי לפרסם את כל החומר המצולם מהאירוע.[13] ביולי 2011 החליטה ועדת האתיקה של הכנסת, בעקבות השתתפותה של זועבי במשט לרצועת עזה כשנה קודם לכן, להרחיקה מכל פעילויות המשכן עד סוף מושב הכנסת כשבועיים מאוחר יותר, למעט הצבעות במליאת הכנסת.

היועץ המשפטי לממשלה הורה על פתיחת חקירה נגד זועבי בנושא זה. בדצמבר 2011 החליט היועץ לסגור את התיק "בשל קשיים ראייתיים ומשפטיים משמעותיים שהתגלו".[14]

בעקבות השתתפותה במשט לעזה נפסלה זועבי על ידי ועדת הבחירות המרכזית מלהתמודד בבחירות לכנסת התשע עשרה, אולם בית המשפט העליון, בהרכב של תשעה שופטים, ביטל החלטה זו, וקבע פה אחד שהיא תוכל להתמודד בבחירות.[15]

לאחר המשט

במהלך דיון בהשתתפות ראש הממשלה ביולי 2011, הורה יושב ראש הכנסת על הרחקתה מהישיבה. לאחר שסירבה לצאת מאולם המליאה, נקראה סדרנית להוציאה. זועבי התנגדה ותקפה את הסדרנית. בעקבות תקרית זו החליטה ועדת האתיקה של הכנסת ב-3 בינואר 2012 להרחיק את זועבי מהמליאה ליום אחד.[16]

זועבי כתבה מבוא לספרו של הסופר הבריטי בן וייט "פלסטינים בישראל: הפרדה, אפליה ודמוקרטיה", ובו תקפה את הציונות כמיזם קולוניאליסטי וגזעני.[17]

בנוגע לדרישת ישראל, גרמניה, ארצות הברית ומדינות נוספות בשנת 2012 מאת הוועד האולימפי הבינלאומי לקיים דקת דומייה לזכר י"א חללי מינכן שנרצחו בפיגוע טרור פלסטיני באולימפיאדת מינכן ב-1972, אמרה זועבי כי "אם ישראל הייתה אומרת שהיא הייתה מכירה בעוול שעשתה לפלסטינים - אז היה גם היגיון לתבוע מהעולם להעלות את זכר כל הצדדים. אבל זה צבוע להזכיר כל פעם מחדש את הקורבנות של לפני 40 שנה בזמן שאת הקורבנות של השנים האחרונות ישראל רוצה להסתיר".[18]

בנוגע לפיגוע בבורגס (המיוחס לחזבאללה ולאיראן), אמרה זועבי: "ישראל לא קורבן, וגם כאשר אזרחים נרצחים, המדיניות הישראלית הכובשת היא אשמה. אם לא היה כיבוש ולא היה דיכוי ולא מצור זה לא היה קורה". בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית, סבורה זועבי כי "ישראל רוצה לתקוף את איראן לא בגלל איום ביטחוני או צבאי אלא פוליטי. על מנת לשמר את ההגמוניה שלה באזור. גם אם לא היה לאיראן נשק גרעיני היא הייתה תוקפת... אני מפחדת יותר מהנשק הגרעיני שיש בידי ישראל".[19]

בבחירות לרשויות המקומיות, שנערכו באוקטובר 2013, התמודדה על ראשות העיר נצרת, אך הגיעה למקום השלישי עם כעשרה אחוזים מהקולות.[20] בבחירות אלו קיבלה מפלגת בל"ד כסף ממקור לא ידוע שהוצג כתרומה לגיטימית.

בעקבות חטיפת שלושת הנערים ביוני 2014 אמרה זועבי, בריאיון לתחנת הרדיו 102FM, כי חוטפי הנערים "הם לא טרוריסטים, גם אם אני לא מסכימה איתם. הם אנשים שלא רואים פתח לשנות את המציאות שלהם. הם נאלצים להשתמש באמצעים האלה עד שישראל תתפקח קצת".[21] דבריה עוררו גינויים חריפים במערכת הפוליטית,[22] פניות ליועץ המשפטי לממשלה להעמידה לדין[23] ויוזמות להדיחה מהכנסת.[24] בעקבות התלונות המליצה המשטרה לפתוח בחקירה פלילית נגדה,[25] אך בסופו של דבר הוחלט שלא לפתוח בחקירה.[26]

ביולי 2014 קיבל היועץ המשפטי לממשלה את המלצת המשטרה לפתוח בחקירה נוספת נגד זועבי, בחשד של הסתה, איומים והעלבת עובד ציבור, לאחר שצעקה בבית המשפט בנצרת על שוטרי משטרת ישראל ערבים: "אלה שמשתפים פעולה עם המדכא נגד בני עמם, צריך לנקות בהם את הרצפה... לא לתת להם להיות בינינו, ושיפחדו מאיתנו".[27] בדצמבר 2015 הסכימה זועבי להסדר טיעון שבמסגרתה הביעה התנצלות[28] והודתה בעבירה של העלבת עובד ציבור. בתמורה נמחק האישום באיומים ובהסתה לגזענות.[29] כתב האישום הוגש בינואר 2016. בראשית 2016 הרשיע בית המשפט השלום את זועבי, בהתאם להסדר הטיעון, בעבירה של "העלבת עובד ציבור".[30] וגזר עליה שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 3,000 ש"ח.[31]

ביולי 2014 פרסמה זועבי מאמר הקורא להמשך ההתנגדות לישראל ושולל משא ומתן ותיאום ביטחוני איתה. המאמר פורסם גם באתר חמאס felesteen.ps.[32] כמה ימים לאחר מכן שיבח דובר חמאס באופן רשמי את זועבי וייחל כי "חלק מהפוליטיקאים הפלסטינים הרשמיים ייקחו ממנה דוגמה".[33]

במהלך הפגנה נגד מבצע צוק איתן בחיפה נאזקה זועבי לאחר שלדברי השוטרים היא תקפה אותם מילולית ופיזית.[34]

בעקבות התבטאויותיה ומעורבותה האמורה בהפגנה, החליטה ב-29 ביולי ועדת האתיקה של הכנסת להשעותה לחצי שנה מוועדות הכנסת ומדיוני המליאה, העונש המקסימלי שמתיר תקנון הכנסת.[35] זועבי, עדאלה והאגודה לזכויות האזרח עתרו לבג"ץ נגד ההחלטה, אך בג"ץ דחה את העתירה[36] ומתח ביקורת על התבטאויותיה של זועבי.[37]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים הוצבה במקום השביעי של הרשימה המשותפת. בפברואר 2015 החליטה ועדת הבחירות המרכזית לפסול את מועמדותה,[38] אך היועץ המשפטי לממשלה התנגד להחלטה הזו ובית המשפט העליון בראשות הנשיאה נאור לא אישר את ההחלטה. בפסק הדין כתבה הנשיאה נאור: "סבורני כי לא הוכח שיש באמירותיה ובמעשיה של זועבי כדי לשלול את מרכיבי הגרעיניים המינימליים של מדינת ישראל כמדינה יהודית... השאיפה לכינונה של מדינת כל אזרחיה והחתירה לסיום הכיבוש, אין משמעותן בהכרח שלילה של יסודותיה היהודיים של מדינת ישראל... מניעת השתתפות בבחירות לכנסת היא צעד קיצוני השמור למקרים חריגים שבחריגים, בהם השימוש בכלים הדמוקרטיים הרגילים איננו מספיק".

ב-3 במרץ 2015 שפך עליה פעיל ימין משקה במהלך כנס במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן. נגד התוקף הוגש כתב אישום בגין תקיפה והתפרעות.

ביוני 2015 השתתפה זועבי בכנס בשם "ישראל, גזענות ואפרטהייד" בארצות הברית.[39]

באוקטובר 2015, על רקע גל הטרור הפלסטיני באוקטובר 2015, התראיינה זועבי לאתר המזוהה עם חמאס וקראה לאינתיפאדה אלימה: ”על מאות אלפי מתפללים לעלות לאל-אקצא כדי לעמוד מול מזימה ישראלית להתרת דמם של תושבי מזרח ירושלים. כיום יש פעילות של יחידים בלבד, ונחוצה תמיכה עממית. אם יימשכו פיגועי היחידים ללא תמיכה עממית, הם ידעכו תוך כמה ימים, ולכן יציאת אלפים מבני העם תהפוך את האירועים הללו לאינתיפאדה אמיתית.”[40] בעקבות דברים אלה דרש ראש הממשלה בנימין נתניהו מהיועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין לפתוח בחקירה פלילית נגדה בגין הסתה לאלימות.[41]

בפברואר 2016 נפגשה, עם חברי הכנסת מבל"ד ג'מאל זחאלקה ובאסל גטאס, עם משפחות מחבלים ממזרח ירושלים שנהרגו תוך כדי ביצוע פיגוע טרור, על מנת לקדם את שחרור גופותיהם המוחזקות בידי ישראל. במהלך המפגש עמדו דקת דומיה.[42] בעקבות כך הוגשו מאות תלונות לוועדת האתיקה של הכנסת, כולל תלונה של ראש הממשלה. חברי הכנסת טענו בפני הוועדה ש"מנהג זה מקובל כמעט בכל האירועים שמקיימים הפלסטינים והוא כולל דקת דומיה וקריאת "סורת אלפאתחה" מהקוראן, לכלל ההרוגים הפלסטינים בכל הדורות אשר נפלו בסכסוך הישראלי-פלסטיני, והם התבקשו להצטרף למנהג על ידי המארחים". הוועדה השעתה את זועבי לארבעה חודשים מישיבות הכנסת וועדותיה (אך לא מהצבעות), בשל אותה דקת דומייה.[43]

באפריל 2016 הודיעה זועבי שהיא מסרבת להשתתף בטקס נעילת יום הזיכרון לשואה ולגבורה ביד מרדכי בטענה שמעשי ישראל נגד הפלסטינים דומים למעשי הנאצים.[44]

בסוף יוני 2016 קראה זועבי בכנסת לחיילים שהשתתפו בפעולת המרמרה "רוצחים".[45] בעקבות זאת החתים ח"כ איתן כבל עשרות חברי כנסת על הצהרה שלפיה יחרימו את זועבי וייצאו מהמליאה בכל פעם שתעלה לנאום.[46] ב-11 ביולי 2016 כאשר עלתה זועבי לנאום יצאו חברי כנסת רבים מהמליאה ונותרו רק חברי הרשימה המשותפת, מרצ וחלק מחברי המחנה הציוני.[47]

בדצמבר 2016 האשימה את ישראל בקצירת איברים של אסירים ביטחוניים ואמרה "אנו מחויבים לעקוב אחר מצב האסירים החולים, ששירות בתי הסוהר נותן להם את הטיפול המינימלי כאמצעי של מוות איטי. יש ביניהם חולי סרטן שבית החולים של הכלא ממתין עד שהמחלה תתפשט בגופם ואז מסיר את איבריהם בזה אחר זה".[48]

בינואר 2019 הודיעה כי היא לא מתכוונת להתמודד בבחירות לכנסת העשרים ואחת.[49] לקראת הבחירות היא הוצבה במקום ה-118 הסמלי ברשימת רע"ם-בל"ד לכנסת.

באוגוסט 2019 הודיעו היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה כי זועבי תועמד לדין בכפוף לשימוע, בגין זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, רישום כוזב במסמכי תאגיד, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והלבנת הון בעקבות כספים שהופקדו למפלגה ממקור לא ידוע והצגתם כתרומות לגיטימיות תוך זיוף של פנקסי קבלות.[50] ב-6 באפריל 2021 החליט היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט להעמיד לדין את זועבי בגין עבירות מרמה וזיוף.[51] באוקטובר 2021 הורשעה לאחר הודאה באשמה במסגרת עסקת טיעון, נגזר עליה שנת מאסר על תנאי וקנס של 75,000 ש"ח.[52]

עמדותיה

זועבי תומכת בהקמת מדינה פלסטינית בשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה, לצד מדינת כל אזרחיה בתחום הקו הירוק, ורואה בציונות אידאולוגיה גזענית.[3] היא מתנגדת לחיוב שירות לאומי על ערביי ישראל ולגיוס לצה"ל של בני העדה הנוצרית. היא כתבה לכומר ג'ובראיל נדאף המעודד גיוס כזה שהוא משתף פעולה עם אויבי עמו.[53] זועבי מכחישה את קיומו של בית המקדש בהר הבית ושוללת כל קשר היסטורי בין היהודים להר. היא מתנגדת לכל נוכחות יהודית בהר הבית וטוענת שישראל מנסה "לכבוש את אל-אקצא" ומבחינתה זו "הכרזת מלחמה".[54]

בכמה מקרים קראה זועבי לערביי ישראל ולפלסטינים לפתוח בהתקוממות מעין האינתיפאדה הראשונה. כך למשל, ב-13 ביולי 2014, במהלך מבצע צוק איתן, פרסמה באתר החדשות "פאנט" מאמר אנטי-ישראלי הקורא להמשכת ההתנגדות לישראל ושולל משא ומתן ותיאום ביטחוני איתה. המאמר פורסם גם באתר העיתון העזתי "פלסטין" המזוהה עם החמאס.[32] ב-8 באוקטובר 2015, על רקע גל הטרור הפלסטיני באוקטובר 2015, התראיינה זועבי לאתר המזוהה עם החמאס וקראה לאינתיפאדה אלימה. זועבי "קוראת למאבק עממי לא מתפשר נגד הכיבוש".[55]

ב-2010 הגדירה זועבי את מדיניות ישראל בירושלים ובחברון כ"טיהור אתני".[56] ב-19 באוקטובר 2014 התראיינה זועבי לחדשות 2 ואמרה כי חיילי צה"ל טרוריסטים יותר מאשר ארגון דאעש. היא קראה לא להתגייס לא לצה"ל ולא לדאע"ש: "שניהם צבאות שהם רוצחים, אין להם גבול ואין להם קו אדום".[57] היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין החליט לא לחקור את זועבי בגין דברים אלה, למרות דרישות מצד אנשי ציבור וארגונים לחקרה בגין המרדה.[58]

מספר התבטאויות של זועבי בנושא הטרור הפלסטיני התפרשו אצל רבים בישראל כתמיכה במחבלים.[21][22] למשל:

  • ביחס לשיגור טיל נ"ט על ידי פעילי חמאס מרצועת עזה לעבר אוטובוס ילדים ישראלי בשנת 2011, שגרם למותו של נער, אמרה זועבי "אם אתם רוצים שהם לא יירו עליכם - אז שהציבור הישראלי ייצא לרחובות ויפגין כדי לסיים את המצור בעזה".[59]
  • לאחר הריגתו של המחבל נשאת מלחם שביצע את פיגוע הירי ברחוב דיזנגוף בתל אביב ונורה בידי כוחות הביטחון לאחר שפתח עליהם באש, קראה זועבי להעמיד לדין את מי שירו בו למוות.[60]

באוקטובר 2017 טענה זועבי בכנס של קרן ג'רוזלם בארצות הברית ש"הציונות עוינת לזכויות האדם בכל העולם" ו"שליהודים אין זכות להגדרה עצמית, הם לא לאום".[61]

חקיקה ופעילות בכנסת

בתקופת כהונתה כחברת כנסת, הציעה זועבי או הצטרפה לעשרות הצעות חוק אשר מרביתן בתחום החברתי-כלכלי והשוויון המגדרי.[62] ההצעות עסקו בין היתר בהבטחת ייצוג הולם לנשים בבחירות לכנסת וברשויות המקומיות, בניית חדרי הנקה בבניינים ציבוריים, העלאת גיל הנישואים ועוד. בכנסת ה-18 הייתה זועבי חברת הכנסת הפעילה ביותר בתחום השאילתות המגדריות ובהגשת הצעות לסדר היום בנושאי שוויון מגדרי.[63] בכנסת ה-19 זועבי הייתה חברה בוועדה לזכויות הילד אך לא הגיעה כמעט לאף ישיבה של הוועדה.[64]

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: חנין זועבי
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חנין זועבי

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 סרטונים אריק וייס, "הזועבים": הקשר ההסטורי שיש למשפחתה של חברת הכנסת עם ישראל, באתר nana10‏, 16 באוגוסט 2014; מתוך "המגזין", חדשות 10
  2. ^ ע"ב 561/09 ערעור תנועות בל"ד ורע"ם-תע"ל נגד ועדת הבחירות המרכזית והיועץ המשפטי לממשלה, סעיף 24
  3. ^ 1 2 נרי ליבנה, לא אוהבת בלונדינים, באתר הארץ, 6 בפברואר 2009
  4. ^ דוח ועדת טירקל חלק ב' עמ' 359, חלק א' עמ' 211
  5. ^ ידיעה על דו"ח ועדת טירקל, באתר ynet, 23 בינואר 2011.
  6. ^ זועבי: התנהגו אלינו כמו אל טרוריסטים
  7. ^ מקור:ממרי
  8. ^ נאום זועבי כמעט נגמר במכות באתר nrg
    אילנה קוריאל, אנסטסיה מיכאלי: לא נגעתי בחנין זועבי, באתר ynet, 10 ביוני 2010
  9. ^ ברק דביר, המשט לעזה, באתר הארץ, 3 ביוני 2010
  10. ^ יהונתן ליס, הכנסת החליטה לשלול שלוש זכויות יתר מח"כ חנין זועבי בשל השתתפותה במשט לעזה, "הארץ", 13.7.2010
    הודעה בדבר נטילת זכויות מחברת הכנסת, י"פ 6146 מיום 14 באוקטובר 2010
  11. ^ ג'קי חורי ויהונתן ליס, בג"ץ למדינה: נמקו שלילת זכויותיה של ח"כ חנין זועבי, באתר הארץ, 26 באפריל 2011
  12. ^ שירות הארץ ויהונתן ליס, המשט לעזה | וידאו: ח"כ חנין זועבי לצד הפעילים החמושים של ה-IHH, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2010
  13. ^ אריק בנדר, "הנשק היחיד שראיתי במרמרה – של צה"ל", באתר nrg‏, 9 ביוני 2011
  14. ^ אביעד גליקמן, נסגר תיק החקירה נגד זועבי והישראלים במשט, באתר ynet, 22 בדצמבר 2011
  15. ^ א"ב 9255/12 ועדת הבחירות המרכזית לכנסת התשע עשרה נ' ח"כ חנין זועבי, ניתן ב־20 באוגוסט 2013, פסק הדין
  16. ^ החלטת ועדת האתיקה
  17. ^ גלובס, ‏לא נחה: זועבי במאמר אנטי ישראלי, באתר ‏מאקו‏, 23 בינואר 2012
  18. ^ זועבי מתנגדת לדקת דומייה לנרצחי מינכן, באתר ‏מאקו‏, 26 ביולי 2012
  19. ^ גיא קצוביץ', ‏זועבי: "הפיגוע בבולגריה - בגלל הכיבוש; ישראל לא קורבן", באתר גלובס, 26 ביולי 2012
  20. ^ אתר חדשות ערוץ 2, ‏מפלה לחנין זועבי: הובסה בבחירות לראשות נצרת, באתר גלובס, 23 באוקטובר 2013
  21. ^ 1 2 מתי טוכפלד, ליברמן: "חנין זועבי היא טרוריסטית", באתר ישראל היום. הקישור כולל הקלטה של הראיון ב-102FM.
  22. ^ 1 2 פוראת נס��ר ומתן חצרוני, ‏ח"כ זועבי שוב מחוללת סערה: "החוטפים מסכנים, נתניהו אחראי", באתר ‏מאקו‏, 17 ביוני 2014,
    עמרי נחמיאס‏, אחרי שתמכה בחוטפים: גינויים ותלונות נגד זועבי, באתר וואלה, 17 ביוני 2014,
    הרצוג: דברי זועבי - לא פחות מתג מחיר, ערוץ 7, 18 ביוני 2014.
    אופיר ברק, זועבי: מדיניות ממשלת ישראל היא שגרמה לחטיפת הנערים, "רשת ב", 17 ביוני 2014
  23. ^ לבנת ליועמ"ש: להעמיד לדין את חנין זועבי, nrg,‏ 17 ביוני 2014.
  24. ^ עמרי נחמיאס‏, כבר בשבוע הבא: דיון בחוק שמטרתו להדיח את זועבי, באתר וואלה, 17 ביוני 2014
  25. ^ יונתן אוריך, המשטרה ממליצה לפתוח בחקירה נגד ח"כ זועבי, באתר nrg‏, 23 ביוני 2014
    המשטרה ממליצה: לפתוח בחקירה פלילית נגד חנין זועבי, כיכר השבת, 23 ביוני 2014
  26. ^ יהונתן ליס, המשטרה לא תפתח בחקירה של התבטאויות זועבי בזכות רוצחי הנערים, באתר הארץ, 28 ביולי 2014
  27. ^ חן מענית, ‏המשטרה: לפתוח בחקירה פלילית נגד ח"כ חנין זועבי, באתר גלובס, 9 ביולי 2014; ynet, היועמ"ש: לחקור את חנין זועבי על הסתה, באתר כלכליסט, 25 ביולי 2014
  28. ^ מכתב ההתנצלות של חנין זועבי
  29. ^ מערכת ישראל היום, כתב אישום נגד זועבי במסגרת עסקת טיעון, באתר ישראל היום.
  30. ^ חנין זועבי הודתה והורשעה
  31. ^ ת"פ 75921-17-71 מדינת ישראל ��' חנין זועבי
  32. ^ 1 2 الثالوث الفلسطيني القاتل... مقال بقلم :حنين زعبي, באתר "פאנט", 12 ביולי 2014
    המאמר באתר החמאס felesteen.ps
    חברת הכנסת זועבי לפלסטינים: מצור על "ישראל" במקום משא ומתן; התנגדות במקום תיאום ביטחוני, תורגם לעברית באתר MEMRI, פורסם ב-16 ביולי 2014
  33. ^ לילך ויסמן, ‏זועבי התייצבה לצד חמאס - וגרפה ממנו מחמאות, באתר גלובס, 19 ביולי 2014
  34. ^ דניאל סיריוטי ומתי טוכפלד, צפו: ח"כ חנין זועבי מתפרעת בהפגנה, באתר ישראל היום, 18 ביולי 2014.
    חסן שעלאן, חנין זועבי נאזקה בחיפה, מפגינים צעקו: "קסאם חביב, תקוף את תל אביב", באתר ynet, 18 ביולי 2014
  35. ^ החלטת ועדת האתיקה בעניין קובלנות נגד חברת הכנסת חנין זועבי, אתר הכנסת; מורן אזולאי, חנין זועבי הושעתה לחצי שנה מדיוני המליאה, באתר ynet, 29 ביולי 2014
  36. ^ בג"ץ 6706/14 ח"כ חנין זועבי ואחרים נ' ועדת האתיקה של הכנסת ואחרים, ניתן ב־10 בדצמבר 2014 (פסק דין לא מנומק)
    בג"ץ 6706/14 ח"כ חנין זועבי ואחרים נ' ועדת האתיקה של הכנסת ואחרים, ניתן ב־10 בפברואר 2015 (נימוקי פסק הדין)
  37. ^ אביאל מגנזי, העליון נגד זועבי: התבטאויות שאין באף פרלמנט בעולם, באתר ynet, 9 בדצמבר 2014.
    בג"ץ דחה את עתירתה של ח"כ זועבי, באתר ישראל היום, 10 בדצמבר 2014
  38. ^ אביאל מגנזי ומורן אזולאי, ברוב גדול: נפסלה התמודדות ח"כ זועבי בוועדת הבחירות; בג"ץ עשוי להפוך ההחלטה, באתר ynet, 12 בפברואר 2015
  39. ^ עמרי נחמיאס‏, באישור הכנסת: ח"כ זועבי טסה במימון זר לכנס "ישראל ואפרטהייד", באתר וואלה, 15 ביוני 2015
  40. ^ מקור הדברים מכתבה באתר אל-רסאלה מ-8 באוקטובר 2015, המזוהה עם ארגון החמאס: زعبي: نتنياهو فقد السيطرة والتنسيق الأمني سينقذه (זעבי: נתניהו איבד שליטה והתיאום הביטחוני יציל אותו)
  41. ^ לילך ויסמן, ‏נתניהו: חקירה פלילית נגד חנין זועבי על הסתה וקריאה לאלימות, באתר גלובס, 11 באוקטובר 2015.
  42. ^ אריק בנדר, ‏חברי כנסת ערבים נפגשו עם משפחות מחבלים ועמדו דקת דומיה לזכרם, באתר מעריב אונליין, 4 בפברואר 2016,
    מורן אזולאי, שחר חי, תלם יהב ואיתמר אייכנר, ח"כים נועדו עם קרובי המחבלים: "הם הקשיבו לכאבנו", באתר ynet, 4 בפברואר 2016.
  43. ^ מורן אזולאי, העונש על הפגישה עם משפחות המחבלים: זועבי, גטאס וזחאלקה מושעים מהכנסת, באתר ynet, 8 בפברואר 2016 ; החלטה מס' 13/20: החלטת ועדת האתיקה בקובלנות נגד חה"כ ג'מאל זחאלקה, חנין זועבי ובאסל גטאס, אתר הכנסת, 8 בפברואר 2016
  44. ^ יניר יגנה‏, זועבי סירבה להשתתף בטקס יום השואה: "מוטיבציה להשפיל עם אחר", באתר וואלה, 20 באפריל 2016,
    גדי גולן, "דמיון מבהיל בין המתרחש סביבנו לבין גרמניה של שנות ה-30", באתר ישראל היום.
  45. ^ אתר למנויים בלבד יהונתן ליס, עימות בכנסת: ח"כ זועבי כינתה את חיילי צה"ל רוצחים והורחקה מהמליאה, באתר הארץ, 29 ביוני 2016
  46. ^ תומר ניר, ‏הסקנציה החדשה של הח"כים נגד חנין זועבי, באתר "סרוגים", 5 ביולי 2016
  47. ^ אריק בנדר, ‏ח"כ חנין זועבי החלה בנאומה, ח"כים נטשו את המליאה, באתר מעריב אונליין, 11 ביולי 2016.
  48. ^ ניר מועלם, זועבי: "ישראל קוצרת איברי האסירים בזה אחר זה", באתר ערוץ 20, 22 בדצמבר 2016.
  49. ^ חסן שעלאן, חנין זועבי הודיעה כי לא תתמודד בבחירות לכנסת הבאה, באתר ynet, 5 בינואר 2019
  50. ^ טובה צימוקי, חנין זועבי תועמד לדין בכפוף לשימוע על זיוף והלבנת הון, באתר ynet, 8 באוגוסט 2019
  51. ^ ח"כ לשעבר חנין זועבי תועמד לדין בגין עבירות זיוף ומרמה, באתר ‏מאקו‏, 6 באפריל 2021
  52. ^ עינב חלבי, חנין זועבי הורשעה בעבירות זיוף ומרמה, באתר ynet, 4 באוקטובר 2021
  53. ^ ישי פרידמן, חנין זועבי נגד גיוס נוצרים לצה"ל, באתר nrg‏, 31 בדצמבר 2012
  54. ^ Hanin Zoabi: Temple Mount should be Jew-free,‏ Times of Israel,‏ 2 באוקטובר 2015.
  55. ^ אריק בנדר, ‏זועבי: "נתניהו בהיסטריה, הוא מסלף ומעוות את דברי", באתר מעריב אונליין, 12 באוקטובר 2015
  56. ^ אלימות בי-ם; ח"כ זועבי מבל"ד קוראת ל"אינתיפאדה שלישית", באתר גלובס, 16 במרץ 2010
  57. ^ מתן חצרוני, זועבי: חיילי צה"ל יותר טרוריסטים מדאע"ש, אתר רשת, 19 באוקטובר 2014
  58. ^ מתן חצרוני, כתב חדשות 2 באינטרנט, ‏היועמ"ש: זועבי לא תיחקר על המרדה, באתר ‏מאקו‏, 2 ביוני 2015.
  59. ^ מירית קושניר-סטרומצה, ח"כ זועבי: מקווה שייפתח מאבק כמו באינתיפאדה, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 13 באפריל 2011
  60. ^ יאסר עוקבי, חנין זועבי: "להעמיד לדין את כל מי שירה למוות בנשאת מלחם", מעריב, 21 בינואר 2016.
  61. ^ ישי פרידמן, זועבי: "הציונות עוינת לזכויות האדם בכל העולם", באתר nrg‏, 10 באוקטובר 2017
  62. ^ חנין זועבי - כנסת פתוחה
  63. ^ טלי חרותי-סובר, הח"כיות שדואגות יותר ופחות לזכויות הנשים, באתר TheMarker‏, 18 ביולי 2012
  64. ^ ריאיון עם אורלי לוי-אבקסיס, יו"ר הוועדה לזכויות הילד, "הנבחרים", 18 ביולי 2014.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=חנין_זועבי&oldid=38819858"