קרב רפיח (2024) – הבדלי גרסאות

	ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
	הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

קרב רפיח

מערכה: הזירה העזתית במלחמת חרבות ברזל
מלחמה: מלחמת חרבות ברזל
סוג העימות	קרב
תאריכים	6 במאי 2024 – הווה (148 ימים)
מקום	נפת רפיח רצועת עזה
הצדדים הלוחמים ישראל ישראל צה"ל שב"כ חמאס חמאס הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני מנהיגים בנימין נתניהו (ראש הממשלה) יואב גלנט (שר הביטחון)  חמאס אסמאעיל הנייה (ראש הלשכה המדינית של החמאס) חמאס יחיא סנוואר (ראש החמאס ברצועת עזה)  מפקדים רא"ל הרצי הלוי אלוף ירון פינקלמן תא"ל איציק כהן אל"מ בני אהרון אל"מ לירון בטיטו מוחמד דף (מפקד הזרוע הצבאית של חמאס) מוחמד שבאנה (מפקד חטיבת רפיח) מוחמד סינוואר  (מפקד חטיבות הדרום ברצועת עזה) כוחות עוצבת הפלדה חטיבת גבעתי חטיבת הנח"ל חטיבה 401 גדוד 601 חטיבת האש 215 חיל האוויר הישראלי אגף המודיעין פלסטינים חדר המבצעים המשותף גדודי עז א-דין אל-קסאם (חטיבת רפיח שכוללת 4 גדודים) פלוגות אל-קודס ארגונים נוספים אבדות כ-50 מחבלים נהרגו[1]

קרב רפיח הוא קרב מתמשך במסגרת מלחמת חרבות ברזל, שמתקיים בנפת רפיח שבדרום רצועת עזה, המהווה חלק מרכזי מהתמרון הקרקעי במלחמה. התמרון החל ב-6 במאי 2024 בשכונות המזרחיות של רפיח. עד אז הייתה נפת רפיח אחת משתי הנפות היחידות מבין נפות רצועת עזה שלא נכבשו במסגרת התמרון עד מאי 2024.

תקיפות אוויריות ברפיח התרחשו לאורך כל מלחמת חרבות ברזל. לאחר כיבוש ח'אן יונס ישראל הצהירה כי בכוונתה להיכנס קרקעית גם לרפיח ולציר פילדלפי, אך קרב זה נדחה בין היתר עקב לחצים בינלאומיים כבדים על ישראל להימנע מהתמרון, וכן בעקבות העובדה כי בשל הלחימה בצפון הרצועה שוהים ברפיח כ-1.5 מיליון עקורים מרחבי הרצועה, ובלתי אפשרי לתמרן שם ללא פינוי נרחב של אוכלוסייה אזרחית.

ערך מורחב – מתקפת הפתע על ישראל (2023)

בבוקר יום שבת כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, שמיני עצרת ושמחת תורה, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ־6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779^[2] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,609^[3] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55^[4] שוטרים ו־10^[5] אנשי שירות הביטחון הכללי.

ערך מורחב – הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל

בעקבות מתקפת הטרור הכריזה ישראל על יציאה למלחמת חרבות ברזל למיטוט שלטון החמאס ברצועת עזה ולהשבת החטופים. התמרון הקרקעי ברצועה החל ב-27 באוקטובר 2023. התמרון החל בקרבות בצפון רצועת עזה ובעיר עזה, ולאחר יותר מחודש, בתחילת דצמבר 2023, המשיך עם קרב בח'אן יונס.

במחוז רפיח מרוכזים 4 גדודי חטיבת רפיח של חמאס, וכן פליטים מגדודי חטיבות אחרות ברצועת עזה שנמלטו דרומה במהלך הקרבות. על פי הערכות, גם לפחות חלק מהחטופים שהוחזקו במקומות שונים ברצועה הועברו לנפת רפיח.^[6][7]

התקיפות האוויריות ברפיח לוו את כל משך המלחמה מאז שפרצה. כמו כן, במהלך מבצע יד זהב נכנסו כוחות מיוחדים לרפיח ושחררו בהצלחה שני חטופים ישראלים משם. אולם ככלל ישראל לא תמרנה ברפיח מאז פרוץ המלחמה ועד תחילת מאי 2024.

מכיוון שישראל דרשה מתושבי רצועת עזה שבשטח הלחימה להתפנות מבתיהם כדי לא להיפגע בקרבות, התרכזו המוני פלסטינים מצפון הרצועה וממרכזה ברפיח, העיר היחידה (למעט דיר אל-בלח) שלא נכבשה עד מרץ 2024. כך שכאשר הגיע שלב התמרון הקרקעי ברפיח, שהו בעיר ובפרבריה כ-1.5 מיליון עקורים, מה שהפך את רפיח למקום הצפוף בעולם, וגרם לכך שתמרון שם במצב זה יביא לפגיעה נרחבת באוכלוסייה אזרחית.^[8][9] עובדה זו יצרה לחץ בינלאומי כבד על ישראל להימנע מתמרון ברפיח, לפחות על למציאת פתרון הומניטרי לעקורים.^[10][11]

מאז תחילת התמרון הקרקעי ברצועת עזה, מצרים חששה מתמרון קרקעי ברפיח, מחשש שהלחימה באזור תגרום לחבלה בגדר וחדירת המוני פלסטינים לשטחה הריבוני של מצרים. עם התגברות השיח סביב התמרון הקרקעי ברפיח, מצרים העלתה את חששותיה, ודרשה ערבויות לכך שאירוע כזה לא יתרחש בעקבות התמרון.^[12][13]

עם ההתנגדות, מצרים גם נערכה מעשית לאפשרות של פליטים רבים שינסו לעבור לשטחה, הצהירה כי תפגע בכל מי שינסה לעבור, והקימה מרחב חיץ בשטח 5–13 קמ"ר המוקף במכשול הפרדה בגובה 5–7 מטרים, עבור אוכלוסייה עזתית שתעבור לשטחה.^[14]

ב-1 באפריל 2024 נתקף מבנה הקונסוליה האיראנית בדמשק, תקיפה שהביאה למותו של מוחמד רזא מאהדי, מפקד כוח אל-קודס בסוריה ובלבנון, סגנו, ובכירים נוספים במשמרות המהפכה. תקיפה זו יוחסה לישראל בידי איראן וסוריה. בתגובה תקפה איראן את ישראל ב-14 באפריל במאות כטב"מים, טילי שיוט וטילים בליסטיים.

על פי מקורות מצריים שהתראיינו לעיתון הקטרי אל-ערבי אל-ג'דיד, לאחר שהתנגדה לכך במשך זמן רב, ארצות הברית אישרה לישראל לתמרן ברפיח על בסיס תוכנית שישראל הציגה לה בעבר, לפיה רפיח תחולק לריבועים ממוספרים והקיבולת במחנות העקורים בח'אן יונס תוגדל. וזאת בתמורה להימנעות מתקיפה רחבת-היקף באיראן בתגובה לתקיפה האיראנית על ישראל, שעלולה להביא להסלמה אזורית.^{[15][16][17][18]}

ב-29 באפריל משפחות שכולות מפורום הגבורה איימו כי יפתחו בשביתת רעב באם הדרג המדיני יבצע עסקה עם חמאס שתביא לסיום הלחימה בטרם טוהר כל שטח הרצועה ממחבלים. בעקבות זאת, ב-30 באפריל זימן ראש הממשלה נציגים מחברי הפורום והבטיח להם שהתמרון ברפיח יתבצע. לפגישה הצטרפו גם נציגי משפחות חטופים מפורום תקווה הגורסים כי לחץ צבאי על חמאס יגביר את הסיכוי להשבת החטופים.^[19] ב-1 במאי נפתח מאהל מחאה של פורום הגבורה מול הכנסת, במטרה ללחוץ על הממשלה לקיים את הבטחותיה, לצד צעדות וחסימות כבישים. המאהל פורק לאחר שהמבצע הקרקעי החל.^[20]

ב-3 במאי 2024 שלחו למעלה מ-600 הורים, אימהות ואבות ללוחמים מיחידות קרביות הנמצאות בחזית המלחמה, מכתב לרמטכ"ל ולשר הביטחון, בו דרשו מהם להימנע מהמבצע המתוכנן. במכתב ציינו כי לא יעמדו מנגד, כאשר ילדיהם נשלחים, לטענתם, ל"משימות בלתי אפשריות אשר משרתות מטרות פנים פוליטיות". לטענתם, "המטרה העיקרית והראשונה במעלה כעת היא החזרת החטופים בהקדם. כניסה לרפיח לא תגרום ולא תתרום לחזרתם של חטופים בחיים".^[21]

ב-6 במאי 2024 שלחו יותר מ-80 בני משפחות חטופים, בהם שבע חטופות שחזרו מהשבי, מכתב לשרים בני גנץ וגדי אייזנקוט, בו דרשו מהם לומר לציבור את האמת על המשא ומתן לשחרור יקיריהם. במכתב ציינו כי הם "מתבוננים באימה במה שמתרחש. כניסה לרפיח עכשיו היא גזר דין מוות לחטופים".^[22]

ב-9 באפריל פורסם כי ישראל רכשה 40,000 אוהלים על מנת לשכן בהם את העקורים שיפונו מרפיח צפונה על מנת לאפשר את התמרון בעיר.^[23] כמו כן ישראל העבירה ארטילריה וכוחות משוריינים לרצועת עזה.^[24] ב-23 באפריל פורסם כי עיר אוהלים מוקמת באזור ח'אן יונס לקליטת המתפנים מרפיח. עוד פורסם בוול סטריט ג'ורנל כי מבצע פינוי האוכלוסייה האזרחית מהאזור צפוי להיערך בין שבועיים לשלושה, ויתבצע בתיאום עם ארצות הברית, מצרים, איחוד האמירויות הערביות ומדינות נוספות.^[25]

בסוף אפריל עלו דיווחים כי צה"ל ירחיב את האזור ההומניטרי באל-מוואסי עד לפאתי נוסייראת לאורך קו החוף.^[26] ב-1 במאי, דובר צה"ל בערבית, אביחי אדרעי, הודיע לתושבי רפיח שאכן הורחב האזור ההומניטרי, אך לכיוון ח'אן יונס ובני סוהילה.^[27]

ב-6 במאי 2024 החל צה"ל בפינוי אוכלוסיית השכונות המזרחיות של רפיח (ג'נינה וא-סלאם) למחנות שהוכנו עבור כך במרחב ח'אן יונס ואל-מוואסי.^[28] צה"ל העביר מסרים לתושבים בשכונות אלו להתפנות באופן זמני לאזור ההומניטרי המורחב באמצעות כרוזים, הודעות SMS, שיחות טלפון ושידורי מדיה בערבית.^[29]

ב-7 באפריל פורסם כי כוחות אוגדה 98 יצאו לחלוטין מח'אן יונס, כדי לעבור ללוחמה מבוססת פשיטות, וכדי להיערך לקרב ברפיח.^[30]

ב-21 באפריל פורסם כי הרמטכ"ל אישר תוכניות לקראת המשך הלחימה ברצועת עזה.^[31]

ב-25 באפריל 2024 פורסם כי חטיבות הנח"ל ו-401 יצאו ממרכז רצועת עזה וממסדרון נצרים, וההערכות היו כי מדובר בהכנה לקראת פעולה ברפיח.^[32] ב-30 באפריל פרסם דובר צה"ל כי אוגדות 98 ו-162 העלו כשירות ואישרו תוכניות לקראת המשך הלחימה ברצועת עזה.^[33] באותו יום פורסם שצה"ל השלים את התוכניות לכניסה לרפיח ומחכה להוראת הדרג המדיני.^[34]

ערך מורחב – מתקפת המרגמות על כרם שלום

ב-5 במאי בשעות הצהריים נורה מטח של רקטות ארטילריות ופצצות מרגמה מרפיח לכרם שלום. מדובר צה"ל נמסר כי "מטוסי קרב תקפו את המשגר שביצע את השיגורים לעבר המרחב. בנוסף, מטוסי קרב תקפו מבנה צבאי במרחב השיגור". מיד לאחר המטח, מעבר כרם שלום נסגר למעבר משאיות.^[35][36] מאוחר יותר פורסם כי 4 חיילים נהרגו במטח ו-12 חיילים נפצעו.^[37]

לאורך חודשי המלחמה טענו פוליטיקאים רבים כי הכניסה לרפיח תקרה.^[38] ב-8 באפריל, הכריז ראש הממשלה כי יש תאריך למבצע הצבאי ברפיח.^[39]

ב-24 באפריל ביקרו הרמטכ"ל הרצי הלוי וראש השב"כ רונן בר בקהיר, ככל הנראה לקראת הפעולה ברפיח והתיאום עם המצרים.^[40]

גם לאחר שהמוכנות הצבאית הגיעה לרמה מספקת, נמנעו בדרג המדיני להוציא את הפעולה, בעקבות עסקה שעמדה על הפרק, להוצאת 33 חטופים ישראלים, וההמתנה לתשובת חמאס.^[41]

ב-2 במאי אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי בקבינט המלחמה התקבלה ההחלטה לפעול גם ברפיח. גם מוקדם יותר הצהיר ראש הממשלה בפני משפחות שכולות מפורום הגבורה ומשפחות חטופים מפורום תקווה כי צה"ל יפעל ברפיח.^[42]

בערב 6 במאי, פרסם דובר צה"ל כי כוחות צה"ל פועלים באופן ממוקד כנגד מטרות של ארגון הטרור חמאס במזרח רפיח. כמו כן על פי דיווחים ערביים, נצפו טנקים בשכונות המזרחיות של רפיח וכן בסמוך למעבר רפיח.^[43] לפנות בוקר חטיבות 401 וגבעתי של אוגדה 162, כבשו את הצד העזתי של מעבר רפיח.^[44][45] במהלך כיבוש המעבר נהרגו כ-50 מחבלים, אותרו שלושה פירי מנהרות טרור והושמדה מכונית תופת.^[46]

ארצות הברית הזהירה את ישראל לא לפתוח במבצע הקרקעי. עם תחילת המבצע עצרה ארצות הברית משלוח גדול של פצצות במשקל טון כל אחת ופצצות במשקל 250 קילוגרם כל אחת, מחשש שצה"ל ישתמש בהן באזורים מאוכלסים ברפיח. מתחילת המלחמה עד לנקודה זאת ארצות הברית סיפקה לישראל נשק ברכבת אווירית קבועה ובמשלוחים ימיים.^[47]

בראיון לרשת CNN, אמר נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, כי אם ישראל תרחיב את הפלישה לרפיח יעצרו משלוחי הנשק, והסביר כי מדובר על נשק התקפי, ושכיפת ברזל תמשיך לפעול כרגיל.^[48] דבריו עוררו כעס רב בישראל ובארצות הברית.^[49]

מדיה וקבצים בנושא קרב רפיח בוויקישיתוף

• יואב זיתון, עינב חלבי, עיני העולם מופנות לעיר שבה המלחמה אמורה להסתיים | מה ידוע על דילמת רפיח?, באתר ynet, 2 במאי 2024
• דין שמואל אלמס, ‏לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?, באתר גלובס, 25 באפריל 2024
• הותקפו כ-100 מטרות מהאוויר ו-30 מחבלים חוסלו, באתר צה"ל, 8 במאי 2024

מלחמת חרבות ברזל
הצדדים הלוחמים	ישראל ישראל צבא הגנה לישראל • שירות הביטחון הכללי • משטרת ישראל • משמר הגבול • המוסד • כיתות כוננות • בתמיכת ארצות הברית ארצות הברית כוחות צה"ל במלחמה חילות חיל האוויר • חיל הים • חיל ההנדסה הקרבית • חיל התותחנים • חיל הגנת הגבולות אוגדות עוצבת הפלדה (162) • עוצבת געש (36) • עוצבת האש (98) • עוצבת סיני (252) • עוצבת הבזק (99) חטיבות חטיבת גולני • חטיבת הצנחנים • חטיבת עוז • חטיבת גבעתי • חטיבת הנח"ל • חטיבת כפיר • חטיבה 401 • חטיבה 7 • חטיבה 188 • חטיבת ביסלמ"ח חטיבת קרייתי • עוצבת חצי האש • יהל"ם • • חטיבת החילוץ וההדרכה • חטיבת השומר • חטיבה 55 ציר ההתנגדות חדר המבצעים הפלסטיני המשותף (חמאס חמאס • הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הג'יהאד האסלאמי ונוספים) • חזבאללה חזבאללה • חות'ים חות'ים • איראן איראן
אירועים עיקריים	מתקפת הפתע על ישראל (החטופים לעזה) • פינוי צפון רצועת עזה • התמרון הקרקעי • קרב בית חאנון • החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית של האו"ם • קרב ג'באליה • קרב עזה • עסקת שחרור החטופים • החלטה 2712 של מועצת הביטחון של האו"ם • קרב שג'אעייה • הלחימה בח'אן יונס • קרב מחנות המרכז • מבצע עוז וניר • ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • התקיפה האיראנית על ישראל • קרב רפיח • קרב שג'אעייה (2024) • קרב ג'באליה השני • מבצע ארנון • ההתנקשות במוחמד דף • מבצע יד ארוכה • טבח הילדים במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מתקפת המנע בלבנון (אוגוסט 2024) • התפוצצות זימוניות חזבאללה • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024)
מתקפת הפתע	טרור פסטיבל נובה • כביש 232 • אופקים • הגמלאים בשדרות • בארי (צוות אלחנן) • חולית • יכיני • כיסופים • כפר עזה • נחל עוז • ניר יצחק • ניר עוז • נירים • נתיב העשרה • עין השלושה • עלומים • רעים • חוף זיקים • מסיבת פסיידאק • אלימות מינית קרבות בסיס אורים • מוצב כיסופים • מוצב כרם שלום • מוצב לולים • מוצב נחל עוז • מוצב סופה • מוצב פגה • מחנה רעים • קרב מת"ק עזה • ארז • זיקים • שדרות • יד מרדכי • יתד • כרם שלום • מבטחים • מגן • מפלסים • ניר עם • סופה • סעד • עין הבשור • פרי גן • מוצב מארס • רעים • קרב הטנקיסטיות
בני ערובה וחטופים	חטיפת משפחת ביבס • פרשת בני הערובה בבארי • מבצע ראשית האור • עסקת שחרור החטופים • הריגת חטופים בשג'אעייה • מבצע יד זהב • מבצע ארנון • חילוץ פרחאן קאדי • רצח ששת החטופים • מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים • פורום תקווה • חוק תגמולים למשפחות החטופים
פיגועים	פיגוע הירי באלכסנדריה • פיגוע בכביש 557 • פיגוע הדקירה בשער הפרחים • פיגוע הירי במחסום המנהרות • פיגוע הירי ביציאה מירושלים (הריגת יובל קסטלמן) • פיגועים נוספים בישראל ב-2023 • הפיגוע בוואדי חרמיה • הפיגוע המשולב ברעננה • פיגוע הירי בצומת ראם • פיגוע הירי במחלף הזיתים • פיגוע הירי בתחנת הדלק בעלי • פיגוע הדקירה בצומת בית קמה • פיגוע הירי בצו��ת הפרסה • פיגוע הדקירה בגן יבנה • רצח בנימין אחימאיר • הפיגוע בכרמיאל • רצח יוחאי אבני • הפיגוע בחולון • הפיגוע בצומת מחולה • רצח גדעון פרי • פיגוע הירי במחסום תרקומיא • הפיגוע במעבר אלנבי • פיגוע הדריסה בצומת גבעת אסף • פיגועים נוספים בישראל ב-2024
מודיעין ישראלי לפני המתקפה	אגף המודיעין במתקפת הפתע על ישראל • אזהרות התצפיתניות
הרוגים	ישראל ישראל אזרחים ישראלים • חללי צה"ל • הנצחת קורבנות מתקפת הפתע על ישראל ציר ההתנגדות סיכולים ממוקדים • מחבלי חמאס • עיסאם עבדאללה • סייד רזי מוסאווי • ויסאם א-טוויל • סאדק אומידזאדה • מוחמד רזא זאהדי • טאלב סאמי עבדאללה • אבו נעמה נאסר • יאסר קרנבש • מרואן עיסא • מוחמד דף • פואד שוכר • אסמאעיל הנייה • אברהים עקיל • חסן נסראללה • עלי כרכי • עבאס נילפורושאן
ממשל	קבינט המלחמה • מנהלת תקומה
שונות	מוזיקה • נשים • יום זיכרון • מוזיאון 7.10.360 • כלכלה • ספורט • השפעות על ילדים ובני נוער • הרעב ההמוני ברצועת עזה
אמצעי לחימה ישראליים	אדיר F-35I • נגמ"ש איתן • בואינג AH-64 אפאצ'י • דחפור D9 (כולל פנדה) • זיק (הרמס 450) • חץ 2 וחץ 3 • כיפת מגן • כיפת ברזל • משגר רקטות להב • מטאדור • טנק מרכבה • נגב NG7 • נגמ"ש מרכבה • סער 6 • עוקץ פלדה • כוונת פגיון • קלע דוד • רקטת רומח • תותח מתנייע M-109

זירות מלחמת חרבות ברזל
הזירה העזתית	מתקפת הפתע על ישראל • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • הדוחק בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה
החזית הצפונית	ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • הפשיטה הישראלית במסיאף • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש
החזית המזרחית	ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • התקיפה האיראנית על ישראל • התקיפה הישראלית באיראן (2024)
מערכת דעת הקהל העולמית	האומות המאוחדות באומות המאוחדות מעורבות עובדי אונר"א במתקפת הפתע על ישראל • החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית • החלטה 2712 של מועצת הביטחון • החלטה 2720 של מועצת הביטחון • תלונת דרום אפריקה נגד ישראל • החלטה 2722 של מועצת הביטחון • תלונת משפחות החטופים נגד ראשי חמאס • החלטה 2728 של מועצת הביטחון ארצות הברית בארצות הברית המחאות בארצות הברית (הריגת פול קסלר • המחאות באוניברסיטאות • עצרת התמיכה בוושינגטון לישראל) • השימוע בקונגרס בדבר אנטישמיות בקמפוסים • המזח בעזה בעולם מאבק ההסברה (מטה ההסברה האזרחי • סרט הזוועות • זעקות ואז שתיקה • נחטף על ידי חמאס) • האנטישמיות בעולם • תגובות בין-לאומיות • מידע כוזב (הכחשת מתקפת הפתע על ישראל • הפיצוץ בבית החולים אל-אהלי)
זירות נוספות	זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024)) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל