הבדלים בין המינים בפסיכולוגיה – הבדלי גרסאות

 

הבדלים בין המינים בפסיכולוגיה הוא נושא המתייחס להשפעה של המין או המגדר על הבדל בתפקודים, התנהגויות שונות והבדלים רגשיים בין המינים. ההבדלים מוסברים על ידי יחסי גומלין מוכבים בין גורמים ביולוגיים, התפתחותיים ותרבותיים. ההבדלים קיימים במגוון רחב של תחומים: בריאות הנפש, יכולות קוגנטיביות מאפייני אישיות, התנהלות רגשית, מיניות וחברות. הוריאציות השונות יכולות להיות תוצאה מולדת או נלמדת. המחקר בתחום זה בוחן את כיצד השפעות ביולוגיות והשפעות סביבתיות מתקשרות ויוצרות את ההבדלים הללו, אם כי לעתים קרובות הנושא נשאר בלתי מוסבר.

^{[1] [2]} [4] ^[3]

מספר גורמים משתלבים יחד ומשפיעים על התפתחות ההבדלים בין המינים, כולל גנטיקה ואפיגנטיקה; הבדלים במבנה ותפקוד המוח; הורמונים, וחיברות. [3]  

ההתהוות של המגדר שנויה במחלוקת בתחומים מדעיים רבים, כולל פסיכולוגיה .בתחום זה ישנן נקודות מבט שונות לגבי הקביעה כמה המגדר נובע מגורמים ביולוגיים, נוירוכימיים ואבולוציוניים (הטבע), או מגורמים של תרבות וסוציאליזציה (טיפוח). דבר זה ידוע בתור הדיון על טבע מול טיפוח .

בפסיכולוגיה, הבדלי מין מתייחסים להבדלים רגשיים, מוטיבוציוניים או קוגניטיביים בין המינים. [8] לדוגמא, נטיות גבריות גדולות יותר לאלימות, מול אמפתיה נשית רבה יותר.

המונחים "הבדלים בין המינים" ו"הבדלים בין המגדרים" משמשים לעתים לסירוגין, לפעמים בכדי להתייחס להבדלים בהתנהגויות של גברים ונשים כהבדלים ביולוגיים ("הבדלים בין המינים") או כהבדלים סביבתיים/תרבותיים ("הבדלים מגדריים"). [4] ^: 35–36 לעתים קרובות קשה להבחין בין הגורמים, עקב הקושי בקביעה אם ההבדל הוא ביולוגי או סביבתי/תרבותי. [4] עם זאת, חשוב לציין שאנשים רבים ישתמשו במונח "מין" בכדי להתייחס להבדלים ביולוגיים וב"מגדר" בכדי להתייחס להבדלים חברתיים. ^[4]

מגדר נתפס בדרך כלל כמערכת של מאפיינים או תכונות הקשורות למין ביולוגי מסוים (זכר או נקבה). המאפיינים המגדירים בדרך כלל מגדר מתייחסים לזכר או נקבה . בתרבויות מסוימות, מגדר לא תמיד נתפס כבינארי, או קשור באופן קפדני למין ביולוגי. כתוצאה מכך, בתרבויות מסוימות ישנן וריאציות שונות וטווח בין [12] [13] ההגדרות של המגדרים.

אמונות לגבי הבדלים בין המינים היו קיימות ככל הנראה לאורך ההיסטוריה. [4] ^: 2

בספרו "על מוצא המינים" משנת 1859, צ'ארלס דרווין הציע שבדומה לתכונות גופניות, תכונות פסיכולוגיות מתפתחות באמצעות ״תהליך הברירה המינית״ : </link>

In the distant future I see open fields for far more important researches. Psychology will be based on a new foundation, that of the necessary acquirement of each mental power and capacity by gradation.

— Charles Darwin, The Origin of Species, 1859, p. 449.

שניים מספריו המאוחרים, "השתלשלות האדם והברירה ביחס למין" (1871) ו"ביטוי הרגשות באדם ובעלי חיים" (1872) חוקרים את הנושא של ההבדלים הפסיכולוגיים בין המינים. השתלשלות האדם והבחירה ביחס למין מתייחס לברירה המינית באבולוציה האנושית, שחלק ממנה קשורה לתכונות פסיכולוגיות. ^[5]

חקר המגדר התפשט בשנות ה-70. במהלך תקופה זו פורסמו עבודות אקדמיות של חוקרים בנושא של לימודי מגדר. בשנת 1978 יצא לאור הספר נשים ותפקידי מין: פרספקטיבה פסיכולוגית חברתית, אחד מספרי הלימוד הראשונים על הפסיכולוגיה שעומדת מאחורי נשים והשפעת מין על תפקידים. [15] ספר לימוד נוסף שיצא לאור, מגדר ותקשורת, היה ספר הלימוד הראשון שדן באותו נושא. [16]

עבודות אקדמיות משפיעות אחרות התמקדו בפיתוח הנושא של המגדר. בשנת 1966 הספר התפתחות הבדלי המין יצא לאור על ידי אלינור אי מקובי. ^[6] ספר זה בחן אילו גורמים משפיעים על התפתחות המגדר של ילד, כאשר בין הגורמים הוזכרו השפעות של הורמונים, למידה חברתית והתפתחות קוגניטיבית. הספר Man and Woman, Boy and Girl, מאת ג'ון מאני פורסם ב-1972, ודיווח על ממצאים של מחקר שנעשה עם נבדקים אינטר-מיניים. לפי הספר, הסביבה החברתית שבה ילד גדל משמעותית יותר לקביעת המגדר מאשר הגורמים הגנטיים שנולד איתם. רוב התיאוריות של מאני בנוגע לחשיבות הסוציאליזציה בקביעת המגדר זכו לביקורת חריפה, במיוחד בקשר לדיווח השגוי שהיה על הצלחה בשינוי מין לתינוקות. [18]

בשנת 1974 יצא לאור הספר "הפסיכולוגיה של ההבדלים המינים". לפי הספר, גברים ונשים מתנהגים בצורה דומה יותר מאשר בעבר. בנוסף, לילדים ישנה השפעה על ההגדרה המגדרית אליה הם גדלים, בין אם באמצעות בחירה של איזה מהורים לחקות, בין אם בבחירה בפעילויות של אחד המגדרים (כגון משחק עם בובות מול דמויות פעולה)^[7]

מחקר בין-תרבותי הראה הבדלים מגדריים ברמת האוכלוסייה במבחנים המודדים חברותיות ורגשיות. לדוגמה, ב��קאלות הנמדדות לפי חמשת תכונות האישיות הגדולות נשים מדווחות באופן עקבי רמה גבוהה יותר של נוירוטיות, נעימות, חום ופתיחות לרגשות, וגברים מדווחים לרוב על אסרטיביות ופתיחות גבוהה יותר לרעיונות. ^[8] עם זאת, קיימת חפיפה משמעותית בכל התכונות הללו, כך שבאופן אינדבדואלי אישה עשויה, למשל, להיות נוירוטית פחות מאשר רוב הגברים. ^[9]

בניגוד לתיאוריות אבולוציוניות של אישיות, לפיהן ההבדלים בין תרבויות הם יציבים, למעשה התגלו רמות שונות של הבדלים בתרבויות מסויימות. [19]

בין התרבויות, ההבדלים בין המינים בתכונות האישיות הם הגדולים ביותר בתרבויות שוויוניות שבהן לנשים יש יותר הזדמנויות שוות לאלו של גברים. [21] עם זאת, השונות בין אזורים מפותחים לפחות מפותחים הייתה בעיקר בין גברים, ופחות בין נשים. [21] גברים באזורים מפותחים היו פחות נוירוטיים, מוחצנים, מצפוניים ונעימים בהשוואה לגברים באזורים פחות מפותחים בעולם. אצל נשים, לעומת זאת, לא נצפו הפרשים משמעותיים בתכונות האישיות בכל האזורים. [21] ^[10]

תכונת אישיות הקשורה ישירות לרגש ולאמפתיה כאשר קיימים הבדלים בין המינים (ראה להלן) נמדדת בסולם המקי��ווליאניות . אנשים עם ציונים גבוהים במימד הזה הם קרים מבחינה רגשית; דבר זה מאפשר להם להתנתק מאחרים ומערכים, ולפעול בצורה אגואיסטית שלא מונעת על ידי רגש, אמפתיה או מוסר. במדגמים גדולים של סטודנטים בארה"ב, גברים בממוצע נמצאים במקום גבוה יותר במדד מאשר נשים; בנוסף, לזכרים יש ייצוג יתר במדדים גבוהים מאוד, בעוד שלנקבות יש ייצוג יתר במדדים נמוכים.

מחקר מטה-אנליזה משנת 2014 של החוקרות רבקה פריסדורף ופול קונווי מצא כי אצל גברים ישנן רמות גבוהות משמעותית של נרקיסיזם מאשר נשים, ממצא שנתמך באופן משמעותי בספרות. ^[11] המטא-אנליזה כללה 355 מחקרים שמדדו נרקיסיזם בקרב משתתפים מארה"ב, גרמניה, סין, הולנד, איטליה, בריטניה, הונג קונג, סינגפור, שוויץ, נורבגיה, שוודיה, אוסטרליה ובלגיה וכן מדידת גורמים סמויים מ-124 מחקרים נוספים. [23] החוקרים ציינו כי הבדלים מגדריים בנרקיסיזם מייצגים תכונות נוספות שמקורן בתכונות אישיות שונות, כגון תחושת הזכאות והסמכות המוגברת של גברים. [23]

גברים בממוצע הם אסרטיביים יותר ובעלי הערכה עצמית גבוהה יותר מנשים. אצל נקבות בממוצע ישנה רמה גבוהה יותר מגברים של מוחצנות, חרדה, אמון, ובמיוחד בתכונה של ״רכות״. ^[12]

כאשר תחומי העניין סווגו לפי המודל של הולנד (ריאליסטי, חוקר, אמנותי, חברתי, יוזם, קונבנציונלי), נמצא כי גברים מעדיפים לעבוד עם דברים, בעוד שנשים העדיפו לעבוד עם אנשים. גברים גם הראו נטיה יותר לאינטרסים ריאליסטיים וחקירות, ונשים הראו יותר נטיה לאינטרסים אמנותיים, חברתיים וקונבנציונליים. הבדלים בין המינים לטובת גברים נמצאו גם בתחומים ספציפיים יותר של תחומי עניין כגון בהנדסה, מדע ומתמטיקה. ^[13]

כאשר נמדדה במדד עוצמת ההשפעה הרגשית, נשים דיווחו על עוצמה גדולה יותר של השפעה חיובית או שלילית מאשר גברים. נשים גם דיווחו על חוויה אינטנסיבית ותכופה יותר של רגשות כמו שמחה ואהבה, אך גם חוו יותר מבוכה, אשמה, בושה, עצב, כעס, פחד ומצוקה. חווית גאווה הייתה תכופה ואינטנסיבית יותר עבור גברים מאשר נשים. ^{[14] [ עמוד נחוץ ]} במצבים מפחידים דמיוניים, כמו להיות לבד בבית ולראות זר הולך לכיוון הבית, נשים דיווחו על פחד גדול יותר. נשים גם דיווחו על יותר פחד במצבים שכללו " התנהגות עוינת ותוקפנית של זכר". [26]

הדבקה רגשית מתייחסת לתופעה שבה רגשות של אדם הופכים דומים לרגשות של אנשים מסביב. נמצא כי נשים מגיבות יותר לתופעה. ^[15] למעשה, מבחינת העוצמה הרגשית או הביטוי של החוויה נמצא כי בעוד שברגשות הקשורים לכעס החוויות הרגשיות היו חזקות יותר אצל גברים, אצל נשים הביטוי הרגשי היה חזק יותר. כמו כן, לגברים הייתה תגובה פיזיולוגית גבוהה יותר לגירויים שנועדו לעורר כעס. ^[16] בהתאם לגישה כי חוויה רגשית וביטוי חיצוני שלה הם שני דברים שונים, מחקר בחן הבדלים רגשיים באמצעות תגובות לצפיה בסרטונים ומצא כי לא הייתה עקביות בין החוויה הרגשית לביטוי הרגשי בתגובה לסרטונים. בעוד שלגברים היו חוויות רגשיות חזקות יותר, לנשים היה ביטוי רגשי חזק יותר כאשר במקרה זה המונח חוויה רגשית מתייחס לעוררות הפיזיולוגית עקב גירוי חיצוני וביטוי רגשי הוא הביטוי החיצוני של החוויה הסובייקטיבית. ^[16]

ישנם הבדלים מתועדים בסוציאליזציה שיכולים לגרום להבדלים בין המינים הן ברגש והן בדפוסי פעילות המוח. ^[17]

הפסיכולוגית אן קרינג טוענת כי "זה לא נכון להצהיר באופן גורף כי נשים יותר רגשניות מגברים, אלא כי נשים מראות את רגשותיהן יותר מגברים". בשני מחקרים שערכה, נמצא כי נשים מביעות פנים יותר מגברים בכל הנוגע לרגשות חיוביים ושליליים כאחד. חוקרים אלו הגיעו למסקנה שנשים וגברים חווים את אותה כמות רגשות, אך יש סיכוי גבוה יותר לנשים להביע את רגשותיהן. ^{[18] [19]} 

ידוע שאצל נשים בלוטת הדמעות הן בעלות צורה שונה מבחינה אנטומית מאשר לגברים בנוסף לכך, יש להן כמות גדולה יותר של ההורמון פרולקטין, הקיים בבלוטות הדמעות אצל מבוגרים. בעוד שבנות ובנים בוכים בערך באותה כמות בגיל 12, עד גיל 18, נשים בדרך כלל בוכים פי ארבעה יותר מגברים, דבר שניתן להסביר על ידי רמות גבוהות יותר של פרולקטין. ^[20]

לפי הספרות העדכנית, מחקרים הראו כי נשים מפגינות יותר אמפתיה מאשר גברים. [33] נשים מתפקדות טוב יותר מגברים במבחנים הכוללים פרשנות רגשית, כגון הבנת הבעות פנים ואמפתיה . ^{[21] [22] [23] [24]}

כמה מחקרים טוענים שההבדלים במחקרים קשורים לזהות המגדרית שנתפסת על ידי הנבדק ולציפיות המגדריות כלפיו, שמשפיעות על סטריאוטיפים מגדריים שקיימים.^[25] מספר מחקרים לא מצאו הבדלים באמפתיה בין נשים לגברים, והם מציעים שההבדלים המגדריים שנמצאו הם למעשה תוצאה של הפרשי מוטיבציה. חלק מהחוקרים טוענים שמכיוון שההבדלים באמפתיה נעלמים במבחנים שבהם לא ברור שאמפתיה נחקרת, גברים ונשים אינם שונים ביכולת שלהם לחוות אמפתיה, אלא במידת האמפתיה שהם היו רוצים להראות לעצמם ולאחרים.

נשים טובות יותר בזיהוי הבעות פנים, עיבוד וביטוי של רגשות באופן כללי.^[26] בעוד שגברים היו טובים יותר בזיהוי התנהגות ספציפית הכוללת כעס, תוקפנות ואיומים מרומזים. [40] הבדלים קטנים אך מובהקים סטטיסטית בין המינים הם במבחן "קריאת התודעה". שמודד יכולת לתיאוריית התודעה או אמפתיה קוגניטיבית. ^[27] בסך הכללי, לנקבות יש יתרון בזיהוי רגשות לא מילוליים. ^[28]

ישנם כמה הבדלים בין המינים באמפתיה הקיימים מלידה ונשארים עקביים ויציבים לאורך החיים. ^[29] נקבות נמצאו בעלות אמפתיה גבוהה יותר מגברים, בעוד שילדים שנמצאה אצלם אמפתיה גבוהה יותר ללא קשר למין, ממשיכים עם אמפתיה גבוהה יותר לאורך כל ההתפתחות שלהם עד לבגרות. [33] ניתוח של כלים המודדים פעולות מוחיות כמו פוטנציאל קשור אירוע מצא שלנשים שראו סבל אנושי היו בפעילות המוחית צורות גל ERP גבוהות יותר מאשר לגברים. מחקרים במבנה המח מצאו שלנקבות יש נפחים גדולים יותר של חומר אפור באזורי קליפת הקודקוד הפיתול המצחי התחתון, והקדמית התחתונה, אשר מתואמים עם נוירוני מראה. בנוסף, אצל לנקבות נמצא קשר חזק יותר בין אמפתיה רגשית לקוגניטיבית. [33] החוקרים מצאו שסביר להניח שהיציבות של הבדלים הללו בין המינים אינה מוסברת על ידי השפעות סביבתיות כלשהן, אלא עשויה להיות בעלת שורשים ביולוגיים שמקורם באבולוציה ובתורשה האנושית. [33]

הסבר אבולוציוני אפשרי להבדל, הוא שההבנה והמעקב סביב מערכות יחסים וקריאת מצבים רגשיים של אחרים הייתה חשובה במיוחד עבור נשים בחברות פרהיסטוריות עבור משימות כמו טיפול בילדים ויצירה ושימור של רשתות חברתיות. לאורך הפרהיסטוריה, הנקבות היו המטפלות העיקריות בילדים, כך שהדבר היה עשוי להוביל להסתגלות נוירולוגית מפותחת לנשים להיות מודעות יותר ולהגיב לביטויים לא מילוליים. ולכן זה עשוי להסביר את ההבדלים בין המינים המודרניים בזיהוי רגשות ובאמפתיה. ^[30]

למרות שמחקרים על הבדלים בין המינים בתוקפנות מראים שגברים נוטים בדרך כלל להפגין תוקפנות מאשר נשים, לא ברור כמה מזה נובע מגורמים חברתיים וציפיות מגדריות. תוקפנות קשורה קשר הדוק עם הגדרות תרבותיות של "גברי" ו"נשי". ישנם אופנים במצבים מסוימים שנשים מפגינות תוקפנות שווה לגברים או יותר מאשר גברים, אם כי פחות באופן פיזי; לדוגמה, נשים נוטות יותר להשתמש בתוקפנות ישירה באופן פרטי, כאשר אנשים אחרים לא יכולים לראות אותן, וכן יש סיכוי גבוה יותר שיגלו תוקפנות עקיפה בפומבי. גברים נוטים יותר להיות מטרות לגילויי תוקפנות ופרובוקציה מאשר נשים. מחקרים של בטנקור ומילר מראים שכשלוקחים בחשבון את גורם הפרובוקציה, ההבדלים בין המגדרים מצטמצמים מאוד. הם טוענים שזה מראה שלנורמות של תפקידי מגדר יש חלק גדול בהבדלים בהתנהגות אגרסיבית בין גברים לנשים. ^[31]

הבדלים בין המינים בתוקפנות הם אחד הממצאים החזקים והעתיקים ביותר בפסיכולוגיה. ^[32] גברים ללא קשר לגיל עסקו בתוקפנות פיזית ומילולית יותר בעוד השפעה קטנה עבור נקבות שעוסקות בתוקפנות עקיפה יותר כמו הפצת שמועות או רכילות. [46] זכרים נוטים לעסוק יותר בתוקפנות לא מעוררת בתדירות גבוהה יותר מאשר נקבות. [46] תוקפנות גברית גדולה יותר זו קיימת גם בילדות ובגיל ההתבגרות. ^[33] ההבדל גדול יותר בסוג התוקפנות הפיזי, בהשוואה לסוג המילולי. ^[34] גברים נוטים יותר לבריונות ברשת מאשר נקבות. ^[35] הבדל הראה גם שנשים דיווחו על יותר התנהגות בריונות ברשת באמצע גיל ההתבגרות, בעוד שגברים הראו יותר התנהגות בריונות ברשת בסוף גיל ההתבגרות. [49]

בקרב בני אדם, גברים עוסקים בפשע ובעיקר בפשיעה אלימה יותר מנשים. הקשר בין טסטוסטרון לתוקפנות נתון במחלוקת רבה בקהילה המדעית, וראיות לקשר סיבתי בין השניים הביאו למסקנות סותרות. ^{[36] [37]} כמה מחקרים מצביעים על כך שרמות הטסטוסטרון עשויות להיות מושפעות מהשפעות סביבתיות וחברתיות. בעוד שבפרדיגמה הביולוגית, הקשר בין טסטוסטרון למוח נחקר בעיקר משני תחומים, ניקור מותני המשמש בעיקר לאבחון קליני של הפרעות רלוונטיות במערכת העצבים ^[38] ובדרך כלל אינן נעשות למטרות מחקר, רובן עם זאת, של מאמרי מחקר מסתמכים על מדדים כגון דגימת דם (הנמצאת בשימוש נרחב ברחבי האקדמיה המדעית ^[39] ) על מנת לחשב רמות טסטוסטרון פעילים במשטרים מוחיים הקשורים להתנהגות בזמן מתן האנדרוגן ^[40] או כדי לצפות בטסטוסטרון עלייה בגברים (בעיקר) במהלך פעילות גופנית. המעורבות בפשיעה עולה בדרך כלל בשנות העשרה המוקדמות עד אמצע העשרה, שמקבילות לעלייה של רמות הטסטוסטרון. רוב המחקרים תומכים בקשר בין עבריינות מבוגרים לטסטוסטרון, אם כי הקשר קטן יחסית כשהוא נבחן בנפרד עבור כל מין. עם זאת, כמעט כל המחקרים על עבריינות נוער וטסטוסטרון אינם משמעותיים. רוב המחקרים מצאו גם שטסטוסטרון קשור להתנהגויות או לתכונות אישיות הקשורות לפלילים כמו התנהגות אנטי-חברתית ואלכוהוליזם .

הבדלים בין המינים בנטייה מוסרית מגלים שנשים נוטות למוסר המבוסס יותר על טיפול בעוד שגברים נוטים למוסר המבוסס על צדק . ^[41] זה מתבסס בדרך כלל על העובדה שלגברים יש חשיבה תועלתנית מעט יותר, בעוד שלנשים יש יותר חשיבה דאנטולוגית, אשר נובעת בעיקר מהתגובה האפקטיבית הנשית גדולה יותר ודחיית התנהגויות המבוססות על נזק (בהתבסס על תיאוריית התהליך הכפול ). ^[42] לנשים יש רגישות מוסרית גדולה יותר מגברים. ^[43] באמצעות חמשת העקרונות המוסריים של טיפול, הוגנות, נאמנות, סמכות וטוהר (בהתבסס על תיאוריית היסודות המוסריים ), לנשים יש באופן עקבי ציונים גבוהים יותר בטיפול, הוגנות וטוהר ב-67 תרבויות. ^[44] מצד שני, ההבדלים בין המינים בנאמנות ובסמכות היו קטנים בגודלם ומשתנים מאוד בהקשרים תרבותיים. הבדלים בין המינים ברמת המדינה בכל היסודות המוסריים ביחס לאינדיקטורים תרבותיים, סוציו-אקונומיים ומגדריים מגלים שההבדלים בין המינים העולמיים ביסודות המוסריים גדולים יותר בתרבויות אינדיבידואליסטיות, מערביות ושוות מגדר. [62]

הבדלים הקשורים למין בתפקוד קוגניטיבי מוטל בספק במחקר שנעשה על תחומי תפיסה, קשב, חשיבה, פתרון בעיות, זיכרון, למידה, שפה ורגש . [63] בדיקה קוגניטיבית של המינים כוללת מבחנים כתובים, בדרך כלל עם הגבלת זמן. הצורה הנפוצה ביותר היא מבחן סטנדרטי כגון SAT או ACT. מבחנים אלה בודקים יכולות בסיסיות באופן אינדיבידואלי ולא שילוב מורכב של יכולות הנדרשות לפתרון בעיות בחיים האמיתיים. [64] ניתוח המחקר מצא חוסר אמינות של המחקרים שפורסמו על קוגניציה מכיוון שרובם מכילים ממצאים של הבדלים קוגניטיביים בין הזכרים והנקבות, אך מתעלמים מאלה שאינם מראים הבדלים כלשהם, ויוצרים מאגר מידע מוטה. ההבדלים שנמצאו מיוחסים לגורמים חברתיים וביולוגיים כאחד. [63]

פעם חשבו שהבדלים בין המינים במשימה הקוגניטיבית ובפתרון בעיות לא התקיימו עד גיל ההתבגרות. עם זאת, נכון לשנת 2000, עדויות הצביעו על כך שהבדלים קוגניטיביים ומיומנויות קיימים כבר מוקדם יותר בהתפתחות. לדוגמה, חוקרים גילו שילדים בני שלוש וארבע היו טובים יותר במיקוד ובדמויות מסובבות נפשית בתוך לוח של שעון מאשר בנות באותו גיל. בנות בגיל ההתבגרות, לעומת זאת, הצטיינו בלזכור רשימות של מילים. ההבדלים הללו בין המינים בקוגניציה מתייחסים לדפוסי יכולת ולא לאינטליגנציה הכוללת. הגדרות מעבדה משמשות ללימוד שיטתי של הדימורפיזם המיני במשימת פתרון בעיות המבוצעת על ידי מבוגרים. [64]

בממוצע, הנקבות מצטיינות ביחס לזכרים במבחנים המודדים זיכרון. יש להם יתרון על מהירות עיבוד הכוללת אותיות, ספרות ומשימות מתן שמות מהירות. [65] נקבות נוטות להיות בעלות זיכרון מיקום אובייקט וזיכרון מילולי טוב יותר. [66] הם גם מתפקדים טוב יותר בלמידה מילולית. ^[45] לנקבות יש ביצועים טובים יותר בהתאמת פריטים ומשימות דיוק, כגון הנחת יתדות לתוך חורים ייעודיים. במשימות המבוך והשלמת השביל, זכרים לומדים את מסלול המטרה בפחות ניסויים מאשר נקבות, אבל הנקבות זוכרות יותר מנקודות הציון שהוצגו. זה מצביע על כך שנקבות משתמשות בנקודות ציון במצבים יומיומיים כדי להתמצא יותר מזכרים. נקבות היו טובות יותר לזכור אם חפצים החליפו מקום או לא. [64]

בממוצע, זכרים מצטיינים ביחס לנקבות במשימות מרחביות מסוימות. ספציפית, לזכרים יש יתרון במבחנים הדורשים סיבוב נפשי או מניפולציה של חפץ. ^[46] בסימולציה ממוחשבת של משימת מבוך, גברים השלימו את המשימה מהר יותר ועם פחות שגיאות מאשר נשים. בנוסף, זכרים הפגינו דיוק גבוה יותר במבחנים של מיומנויות מוטוריות ממוקדות, כגון הנחיית קליעים. [64] זכרים גם מהירים יותר בזמן תגובה ובבדיקות הקשה באצבעות. ^[47]

דורין קימורה, פסיכוביולוגית, פרסמה ספרים ומאמרים במיוחד בנושא מין וקוגניציה. מאז שחקרה את ההבדלים בין המינים בקוגניציה, קימורה הוכיחה עוד יותר הכללות שנעשו מנתוני מחקר שנאספו בתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית . [64] ממצאים מדעיים אלה לא הוכללו בין תרבותיות. [64] נקבות הראו בעלות יכולת גבוהה יותר בקריאת רמזים פנים וגוף מאשר עמיתיהן הגברים. למרות שמחקרים מצאו שלנקבות י�� כישורים מילוליים מתקדמים יותר, לגברים ולנשים בבגרות אין אוצר מילים מגוון. לנשים יש יכולות איות טובות יותר וזיכרון מילולי. [64]

מאמר שפורסם ב- Review of Educational Research מסכם את ההיסטוריה של המחלוקת לגבי ההבדל באינטליגנציה בין המינים. באמצעות מחקר מודרני, הרעיון המרכזי הוא שלגברים יש טווח רחב משמעותית של ציונים במבחני IQ. כמו כן, המחקר מנתח נתונים הנוגעים להבדלים בנטיות מרכזיות באמצעות תיאוריות סביבתיות וביולוגיות. לזכרים נמצאה שונות רחבה הרבה יותר מנשים בתחומי חשיבה כמותית, הדמיה מרחבית, איות וידע כללי מאשר נקבות. במסקנת המחקרים, כדי ליצור סיכום מדויק, יש לבחון הן את השונות בהבדלי המינים והן בנטיות המרכזיות כדי להכליל את השונות הקוגניטיבית של זכרים ונקבות. [69]

מחקרים אמפיריים של אינטליגנציה כללית אצל גברים ונשים הראו תוצאות לא עקביות, והראו שאין הבדלים משמעותיים ועקביים ב- IQ הממוצע בין שני המינים. ^{[48] [49]}

היו מחקרים רבים שבהם הנושא הזה נבדק. מדענים מצאו כי חשיבה של אינטליגנציה שונה עדיין בולטת בתרבויות רבות. חיפשו מסדי נתונים כמו ProQuest Central, PsycINFO ו-Web of Science לקבלת מידע נוסף בנושא זה. זה הביא לסך של 71 מחקרים שמראים מגוון של אי-שוויון בין המינים ברחבי העולם. ^[50]

על פי הדו"ח Intelligence: Knowns and Unknowns משנת 1995 של איגוד הפסיכולוגים האמריקאי, "רוב מבחני האינטליגנציה הסטנדרטיים נבנו כך שאין הבדלים בציון כולל בין נשים לזכרים". [70] ארתור ג'נסן ב-1998 ערך מחקרים על הבדלי מין באינטליגנציה באמצעות בדיקות ש"הועמסו מאוד על g " אך לא נורמלו כדי לבטל הבדלי מין. הוא סיכם, "לא נמצאו ראיות להבדלים בין המינים ברמת הממוצע של g. גברים, בממוצע, מצטיינים בגורמים מסוימים; נקבות באחרים". התוצאות של Jensen לפיהן לא היו הבדלים בין המינים עבור g חוזקו על ידי חוקרים שהעריכו נושא זה עם סוללה של 42 מבחני יכולת שכלית ולא מצאו הבדל מיני כללי. ^[51]

למרות שרוב הבדיקות לא הראו הבדל, היו כאלה שכן. לדוגמה, בדיקות מסוימות גילו שנשים הצליחו יותר ביכולות המילוליות בעוד שגברים הפגינו טוב יותר ביכולות החזותיות. [75] יתרון נשי אחד הוא בשטף מילולי, שם נמצא כי הן מתפקדות טוב יותר באוצר מילים, הבנת הנקרא, דיבור וכתיבת חיבורים. ^[52] זכרים התגלו באופן ספציפי כביצועים טובים יותר בהדמיה מרחבית, תפיסה מרחבית וסיבוב נפשי. חוקרים המליצו אז לחלק מודלים כלליים כמו אינטליגנציה נוזלית ומגבשת לתחומים מילוליים, תפיסתיים וויזו-מרחביים של g, מכיוון שכאשר מודל זה מיושם אז נשים מצטיינות במשימות מילוליות ותפיסתיות ואילו גברים במשימות ויזו-מרחביות. [75]

עם זאת, ישנם גם הבדלים ביכולת של זכרים ונקבות בביצוע משימות מסוימות, כגון סיבוב של עצמים במרחב, לעתים קרובות מסווגים כיכולת מרחבית . ההבדלים הללו בולטים יותר כאשר אנשים נחשפים לאיום סטריאוטיפ על המגדר שלהם, שיכול להיות עדין כמו ששאלו את המגדר שלהם לפני שנבדקו. הבדלים ברוטציה מנטלית נראו גם בקורלציה עם ניסיון מחשב ^[53] ותרגול משחקי וידאו, ^[54] כאשר מעט כמו 10 שעות של אימון במשחקי וידאו מפחיתים את הפער. ^[55] יתרונות גברים מסורתיים אחרים, כמו בתחום המתמטיקה פחות ברורים; שוב, ההבדלים עשויים להיגרם מהשפעות של סטריאוטיפים על נשים, וכמה מחקרים עדכניים אף לא מראים שום הבדל. באזורים מסוימים, במיוחד במדינות ערב, נצפו הבדלים בין המינים ביכולת המתמטיקה לטובת בנות ונשים, ובמדינות שוות מגדר מתבטל ההבדל המסורתי, מה שמדגיש את חשיבות ההשפעות החברתיות. [38] למרות שלנקבות יש ביצועים פחותים ביכולות מרחביות בממוצע, יש להן ביצועים טובים יותר במהירות עיבוד הכוללות אותיות, ספרות ומשימות שמות מהירות, [65] זיכרון מיקום אובייקט, זיכרון מילולי, ^[56] וגם למידה מילולית. [67]

התוצאות ממחקרים על הבדלי מין בזיכרון הן מעורבות ולא עקביות, שכן חלק מהמחקרים לא מראים הבדל, ואחרים מראים יתרון נשי או גברי. נקבות נוטות לבצע טוב יותר במשימות זיכרון אפיזודיות ולגשת לזיכרונות שלהן מהר יותר מאשר גברים ולהשתמש במונחים רגשיים יותר בתיאור זיכרונות. נקבות גם עולות על גברים בזכירת מילים אקראית, זיכרון סמנטי וזיכרון אוטוביוגרפי. ^[57] גברים נוטים יותר לקבל את תמצית האירועים במקום להיות מודעים לפרטים ספציפיים. גברים גם זוכרים יותר מידע עובדתי כמו זיכרונות ילדות טוב יותר מנשים, ויש להם גם זיכרונות מבוססי מרחב מוגברים. גברים משתמשים באסטרטגיות שבהן הם משתמשים במפות מרחביות מנטליות וטובים יותר לדעת כיוון מוחלט, כמו צפון ודרום. נשים משתמשות בנקודות ציון ובסימני כיוון לניווט מרחבי. כמו כן, אסטרדיול, הורמון המצוי בנשים, משפיע על הלמידה והזיכרון. אסטרדיול משפיע על התפקוד הקשור לזיכרון במוח מכיוון שהוא שומר על תפקוד קוגניטיבי על ידי הגברת צמיחת רקמת העצבים במוח כדי לסייע בשמירה על הזיכרון. ^[58] למרות שנשים חוות ערפל מוחי כשהן עוברות גיל המעבר, הוא יוחס למתח ולתהליכים ברשתות עצביות קדמיות במקום זאת.

מטה-אנליזה משנת 2011 מצאה שלנשים יש יתרונות קטנים, אך מתמשכים, ברגישות לענישה ובשליטה מאומצת בין תרבויות. ^[59] סקירה משנת 2014 מצאה שאצל בני אדם, נשים מוזלות בצורה תלולה יותר מגברים,  אך הבדלי מין במדדים של פעולה אימפולסיבית תלויים במשימות ובדגימות נושאים. ^[60]

ההבדלים בין גברים ונשים בהקשר של משחק בילדות קשורים להבדלים בתפקידי המגדר . מחקר על "רכישת מיומנויות תנועה בסיסיות" מצא שלמרות שרמת השליטה במיומנויות מסוימות הייתה בערך זהה עבור בנים ובנות כאחד, לאחר גיל מסוים לבנים יש כישורי שליטה באובייקטים טובים יותר מאשר לבנות. ^[61]

כמה הבדלים בתפקידי המגדר המשפיעים על משחק בילדות מוצעים להיות ביולוגיים. מחקר של אלכסנדר, וילקוקס ווודס הוביל למסקנה שהעדפות צעצוע הן מולדות. הסיבה היא שהתינוקות במחקר הבחינו חזותית בין בובות למשאיות. כאשר הבנות העדיפו את הבובות על המשאית, הבנים העדיפו את המשאיות. ^[62]

הינס וקאופמן שיערו שבנות עם היפרפלזיה מולדת של יותרת הכליה שנחשפות לרמות אנדרוגנים גבוהות במהלך ההיריון עשויות להיות חזקות יותר מבחינה פיזית ומחוספסות יותר כמו שבנים נצפו כשהן משחקים . ^[63] תוצאות המחקר של הינס וקאופמן הביאו אותם למסקנה שהאנדרוגן לא גרם לילדות עם היפרפלזיה מולדת של בלוטת יותרת הכליה להיות גסות יותר מבנות שאינן מושפעות במהלך משחק. ^[64] המחקר העלה שסוציאליזציה השפיעה גם על סוג המשחק בו השתתפו ילדים. ^[65]

קיימות תיאוריות פסיכולוגיות לגבי התפתחות וביטוי של הבדלים בין המינים במיניות האנושית . מספר תיאוריות אלה עולות בקנה אחד עם הניבוי שגברים צריכים להסכים יותר למין מזדמן וצריכים גם להיות עם מספר גבוה יותר של בני זוג מיניים) מאשר נשים. ^[66]

גישה סוציוביולוגית מיישמת ביולוגיה אבולוציונית על המיניות האנושית, תוך שימת דגש על הצלחה רבייה בעיצוב דפוסי התנהגות מינית. לפי סוציוביולוגים, מכיוון שההשקעה ההורית של נשים ברבייה גדולה מזו של גברים, מכיוון שיש זרע אנושי הרבה יותר מביציות, והעובדה שנשים צריכות להקדיש אנרגיה רבה להולדת צאצאיהן מבחינת תהליך הריון ולידה, נשים יטו להיות הרבה יותר סלקטיביות בהריון. בחירת בני זוג מאשר גברים. ייתכן שלא ניתן יהיה לבדוק במדויק תיאוריות סוציו-ביולוגיות ביחס למין מזדמן בחברה העכשווית (ארה"ב), מכיוון שהיא שונה בתכלית מהחברות האנושיות הקדומות שבהן התרחשה הברירה הטבעית ביותר לתכונות מיניות. [90]

תיאוריות ניאואנליטיות מבוססות על התבוננות שאמהות, בניגוד לאבות, נושאות באחריות העיקרית לטיפול בילדים ברוב המשפחות והתרבויות; תינוקות זכרים ונקבות כאחד יוצרים אפוא התקשרות רגשית עזה לאמם, אישה. לפי התיאורטיקנית הפסיכואנליטית הפמיניסטית ננסי צ'ודורוב, בנות נוטות לשמר את ההתקשרות הזו לאורך כל החיים ולהגדיר את הזהות שלהן במונחים יחסיים, בעוד שבנים חייבים לדחות את ההתקשרות האימהית הזו כדי לפתח זהות גברית . בנוסף, תיאוריה זו חוזה שהתלות הכלכלית של נשים בגברים בחברה הנשלטת על ידי גברים תטה לגרום לנשים לאשר יחסי מין יותר במערכות יחסים מחויבות המספקות ביטחון כלכלי, ופחות במערכות יחסים מזדמנות. [90]

תיאוריית האסטרטגיות המיניות מאת דיוויד באס ודיוויד פ. שמיט היא תיאוריית פסיכולוגיה אבולוציונית לגבי אסטרטגיות הזדווגות קצרות טווח וארוכות טווח של נשים וגברים, שלטענתם תלויות בכמה מטרות שונות ומשתנות בהתאם לסביבה. ^{[67] [68] [69]}

על פי תיאוריית הלמידה החברתית, המיניות מושפעת מהסביבה החברתית של אנשים. תיאוריה זו מציעה כי גישות והתנהגויות מיניות נלמדות באמצעות התבוננות במודלים לחיקוי כגון הורים ואנשי תקשורת, וכן באמצעות חיזוקים חיוביים או שליליים להתנהגויות התואמות או מתריסות לתפקידים מגדריים מבוססים. הוא צופה שהבדלים בין המינים במיניות יכולים להשתנות עם הזמן כפונקציה של שינוי נורמות חברתיות, וגם שסטנדרט כפול חברתי בהענשת נשים בחומרה רבה יותר מגברים (שעשויים למעשה לקבל פרס) על עיסוק במין מופקר או מזדמן יוביל. להבדלים מגדריים משמעותיים בעמדות והתנהגויות לגבי מיניות. [90]

סטנדרט כפול חברתי שכזה מופיע גם בתורת התפקידים החברתיים, המרמזת שעמדות והתנהגויות מיניות מעוצבות על ידי התפקידים שמצפים מגברים ונשים למלא בחברה, ותורת התסריטים, המתמקדת במשמעות הסמלית של התנהגויות; תיאוריה זו מציעה כי מוסכמות חברתיות משפיעות על המשמעות של מעשים ספציפיים, כגון מיניות גברית קשורה יותר להנאה אינדיבידואלית וסטריאוטיפים מאצ'ואיסטיים (ולכן מנבאות מספר גבוה של מפגשים מיניים מזדמנים) ומיניות נשית קשורה יותר לאיכות של מערכת יחסים מחויבת. . [90]

הפרעת התנהגות בילדות והפרעת אישיות אנטי-חברתית של מבוגרים וכן הפרעות שימוש בחומרים שכיחות יותר בקרב גברים. הפרעות מצב רוח רבות, הפרעות חרדה והפרעות אכילה שכיחות יותר בנשים. הסבר אחד הוא שגברים נוטים להחצין מתח בעוד שנשים נוטות להפנים אותו. ההבדלים בין המינים משתנים במידה מסוימת עבור תרבויות שונות. ^[70]

גברים ונשים אינם נבדלים זה מזה בשיעורי הפסיכופתולוגיה הכוללים שלהם; עם זאת, הפרעות מסוימות שכיחות יותר בנשים, ולהיפך. לנשים יש שיעורים גבוהים יותר של חרדה ודיכאון (הפרעות הפנמה) ולגברים יש שיעור גבוה יותר של שימוש בסמים והפרעות אנטי-חברתיות (הפרעות חיצוניות). מאמינים שחלוקת הכוח והאחריות המוטלת על כל מין הם קריטיים לנטייה זו. כלומר, נשים מרוויחות פחות כסף מגברים, הן נוטות לקבל עבודות עם פחות כוח ואוטונומיה, ונשים מגיבות יותר לבעיות של אנשים ברשתות החברתיות שלהן. שלושת ההבדלים הללו יכולים לתרום לנטייה של נשים לחרדה ודיכאון. מוצע כי פרקטיקות חברתיות המעודדות הערכה עצמית גבוהה ושליטה יועילו לבריאות הנפשית של נשים וגברים כאחד. ^[71]

מחקר אחד ראיין 18,572 נשאלים, בני 18 ומעלה, כ-15 תסמינים פוביים. תסמינים אלו יניבו אבחנות המבוססות על קריטריונים לאגורפוביה, פוביה חברתית ופוביה פשוטה. בקרב נשים היו שיעורים גבוהים משמעותית של אגורפוביה ופוביה פשוטה; עם זאת, לא נמצאו הבדלים בין גברים לנשים בפוביה חברתית. הפוביות הנפוצות ביותר עבור נשים וגברים כאחד כללו עכבישים, חרקים, עכברים, נחשים וגבהים. ההבדלים הגדולים ביותר בין גברים לנשים בהפרעות אלו נמצאו בסימפטומים האגורפוביים של "יציאה מהבית לבד" ו"להיות לבד", ובשני תסמינים פוביים פשוטים, הכוללים פחד מ"כל חיה לא מזיקה או מסוכנת" ו"סערות", כאשר באופן יחסי נשים סובלות יותר משתי הפוביות.^[72]

נשים נוטות יותר מגברים לסבול מדיכאון. מחקר אחד משנת 1987 מצא תמיכה אמפירית מועטה לכמה הסברים שהוצעו, כולל ביולוגיים, וטען שכאשר נשים מדוכאות נוטות לרומינציה, מה שעשוי להגביר את הדיכאון בעוד גברים נוטים להסיח את דעתם בפעילויות. ^[73]

למרות שלנקבות יש יותר מחשבות וניסיונות אובדניים, והן מאובחנות עם דיכאון יותר מגברים, גברים נוטים הרבה יותר למות כתוצאה מהתאבדות. ^[74] התאבדות של גברים מתרחשת פי 4 יותר מאשר בקרב נשים. כמו כן, למרות שאצל נשים ישנם, מבחינה מספרית, יותר ניסיונות התאבדות, גברים בוחרים בשיטות אלימות יותר, כמו רובים. ^[75] נשים נוטות יותר להשתמש בשיטות שונות כמו מנת יתר של סמים או רעל. אחת הסיבות המוצעות לפערים אלו היא סוציאליזציה: גברים צפויים להיות עצמאיים ומתייאשים מלהראות חולשה או רגשות, בעוד שנשים מעודדות לחלוק רגשות ולהסתמך על תמיכה מאחרים.^[76]

האפידמיולוגיה של הפרעת הספקטרום האוטיסטי משתנה בין גברים ונשים. "שכיחה פי 4 בקרב גברים מאשר נשים". ^[77] על פי מחקר שבחן את הפער בין השכיחות בפועל של ASD לבין מה שמאובחן בפועל, יש יחס של 2:1 בין זכרים לנקבות שאינם מאובחנים. אותו נתון מצביע על כך שלנקבות יש חיסרון כשמדובר באבחון והן מיוצגות בחסר. ^[78]

"המוח הגברי הקיצוני" או תיאוריית האמפתיה-מערכתית רואה בספקטרום האוטיזם גרסה קיצונית של הבדלים בין גברים לנשים בנוגע ליכולות מערכתיות ואמפתיה. ^[79] זה משמש כדי להסביר את הסיבה האפשרית לכך שלגברים עם ASD יש ציונים גבוהים יותר במבחני מערכת מאשר נשים עם ASD. ^[80]

הצגת הסימפטומים אצל נשים עם ASD אינה בולטת כמו אצל גברים. נקבות מסוגלות להתמודד טוב יותר עם הסימפטומים ולעיתים קרובות מסתירות אותם כדי להיות מסוגלות להשתלב חברתית וליצור מערכות יחסים. ^{[81] [82]} ההסוואה הוצעה כגורם לנשים עם ASD שיש להן יותר מצוקה רגשית, בעוד שלעמיתים גברים היו בדרך כלל יותר בעיות חברתיות חיצוניות. ^[80]

^{[83] [84]} הסבר אפשרי לשונות בין גברים לנשים מבחינת אוטיזם הוא לפי השערת האפקט המגן הנשי, לפיה כדי שנשים יפתחו אוטיזם הן צריכות לרכוש מגוון רחב יותר של מוטציות גנטיות מאשר מקביליהן הגברי. ^[85]

גם גורמים ביולוגיים וגם גורמים חברתיים/סביבתיים נחקרו על השפעתם על ההבדלים בין המינים. הפרדה ביולוגית מהשפעות סביבתיות היא קשה, ותומכי השפעות ביולוגיות מסכימים בדרך כלל עם כך שגם לגורמים חברתיים ישנה השפעה משמעותית. ^[86]

ההבדלים הביולוגיים הם חלק מהותי מהרבייה האנושית. בדרך כלל, לזכרים יש שני כרומוזומי מין שונים, X ו-Y; לנקבות יש שני כרומוזומי X. וכרומוזום Y, או ליתר דיוק הגן SRY הממוקם עליו, הוא זה שקובע בדרך כלל את ההתמיינות המינית. אם קיים כרומוזום Y עם גן SRY, הצמיחה היא לאורך קווים זכריים; זה גורם לייצור של אשכים, אשר בתורם מייצרים טסטוסטרון. בנוסף להשפעות הפיזיות של הטסטוסטרון הטרום לידתי זה מגביר את הסבירות לדפוסי התנהגות "גבריים" מסוימים לאחר הלידה, אם כי ההשפעה והמנגנון המדויק אינם מובנים היטב. חלקים מה- SRY וחלקים ספציפיים של כרומוזום Y עשויים גם הם להשפיע על התנהגויות מגדריות שונות, אך אם כן, ההשפעות הללו עדיין לא זוהו. [119]

נקודות מבט ביולוגיות על בידול פסיכולוגי מקבילות לאופי הפיזי של בידול מיני. הקבלות אלו כוללות גורמים גנטיים והורמונליים היוצרים פרטים שונים, כאשר ההבדל העיקרי הוא תפקוד הרבייה. המוח שולט בהתנהגות של אנשים, אבל הוא מושפע מגנים, הורמונים ואבולוציה. עדויות הראו שהדרכים שבהן ילדים וילדים הופכים למבוגרים שונים, ושיש שונות בין הפרטים מכל מין. [120] 

למרות שתכונות פסיכולוגיות מסוימות עשויות להיות קשורות למין הכרומוזומלי של הפרט. לעומת זאת, ישנן גם ^[87] תכונות "מושפעות מין" (או תלויות מין), שבהן אותו גן עשוי להציג פנוטיפים שונים בהתאם למין. לדוגמה, שני אחים עשויים לחלוק את אותו גן של תוקפנות אבל אחד יכול להיות צייתן יותר מהשני בגלל הבדלים במין. אפילו בנקבה דומיננטית או רצסיבית הומוזיגוטית ייתכן שהמצב לא יבוא לידי ביטוי מלא.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור
שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ] ^{[דרוש מקור]}</link>^{[ <span title="This claim needs references to reliable sources. (August 2015)">דרוש ציטוט</span> ]} תכונות "מוגבלות מין" הן מאפיינים המתבטאים רק במין אחד, או רק אצל גברים או נשים. הם עשויים להיגרם על ידי גנים בכרומוזומים אוטוזומליים או מיניים. [123] קיימות עדויות לכך שיש הבדלים הקשורים למין בין המוח הגברי והנקבי. ^[88]

כמו כן, נמצא כי שינויים אפיגנטיים גורמים להתמיינות מבוססת מין במוח. ^[89] היקף ואופי ההבדלים הללו אינם מאופיינים במלואם. [38] הבדלים בסוציאליזציה של זכרים ונקבות עשויים להקטין או להגדיל את גודל ההבדלים בין המינים. [3]

מטא-סינתזה משנת 2021 של ספרות קיימת מצאה שמין היווה 1% מהמבנה או לרוחב של המוח, ומצא הבדלים גדולים ברמת הקבוצה רק בנפח המוח הכולל. ^[90] זה סותר חלקית סקירה משנת 2006 ומטה-אנליזה משנת 2014 שמצאה כי עדויות מסוימות ממחקרי מורפולוגיה ותפקוד המוח מצביעות על כך שלא תמיד ניתן להניח שמוחות של גברים ונשים זהים מנקודת מבט מבנית או תפקודית, וחלק ממבני המוח. הם דימורפיים מינית . ^{[91] [92]}

הבדלים בסוציאליזציה של זכרים ונקבות ידועים כגורמים שמקטינים או מגבירים את עוצמתם של הבדלי מין שונים. [3]

ככל שאנשים מתבגרים, הסטריאוטיפים המגדריים הופכים ליישומיים יותר. תיאוריית התפקידים החברתיים עוסקת בעיקר בסטריאוטיפים כאלה, ליתר דיוק חלוקת עבודה והיררכיה מגדרית. כאשר תיאוריה זו מיושמת במסגרות חברתיות, כגון מקום העבודה, היא עלולה להוביל לרוב לסקסיזם . תיאוריה זו חלה גם על מסלולי אישיות מסוימים, כגון גברים הם בדרך כלל יותר אסרטיביים ונשים יותר פסיביות. לפי תיאוריה זו, באופן אידיאלי, ברוב התרבויות, האישה צריכה להישאר ולטפל בבית ובבית בזמן שהגבר פועל גם לשיפור הבית עצמו וגם להגדלת הכספים. [130]

תפקידי המגדר משתנים באופן משמעותי לפי תרבות ותקופת זמן. הבדלים כאלה כוללים זכויות פוליטיות וכן הזדמנויות תעסוקה והשכלה הזמינות אך ורק לנשים. הומוסקסואלים נתונים גם לציפיות חברתיות שונות. היפוך מיני היה תיאוריה אחת של הומוסקסואליות, שטענה שההומוסקסואליות נבעה מהיפוך מולד של תכונות מגדר. [131]

דונלד סימונס טען שהבדלים מהותיים בין המינים בגנטיקה, בהורמונים ובמבנה ותפקוד המוח עשויים להתבטא כתופעות תרבותיות מרוחקות (למשל, גברים כלוחמים ראשוניים במלחמה, קהל הקוראים הנשי בעיקר של רומנים רומנטיים וכו'). הייתה ביקורת פמיניסטית משמעותית על טיעוני פסיכולוגיה אבולוציונית אלה ואחרים, הן בתוך הקהילה המדעית והן מחוצה לה. [[קטגוריה:דפים עם תרגומים שלא נסקרו]]