לדלג לתוכן

אהוד מנור – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
הגהה
מ שוחזר מעריכה של 212.179.64.120 (שיחה) לעריכה האחרונה של PurpleBuffalo
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=פזמונאי, המתרגם והמגיש אהוד מנור|אחר=היסטוריון אהוד מנור|ראו=[[אודי מנור]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=פזמונאי, המתרגם והמגיש אהוד מנור|אחר=היסטוריון אהוד מנור|ראו=[[אודי מנור]]}}
{{מוזיקאי
==בית ספר גרץ זה בית ספר חרא ==
| סיווג = פזמונאי
| שם = אהוד מנור
| תמונה = [[קובץ:Ehud Manor.jpg|250px]]
| תאריך לידה = [[13 ביולי]] [[1941]]
| תאריך לידה עברי = [[י"ח בתמוז]] [[ה'תש"א]]
| מקום לידה = [[בנימינה]], [[פלשתינה (א"י)]]
| תאריך פטירה = [[12 באפריל]] [[2005]]
| תאריך פטירה עברי = [[ג' בניסן]] [[ה'תשס"ה]]
| שם לידה = אהוד ויינר
| התחלת פעילות = [[1962]]
| סיום פעילות = [[2005]]
| עיסוק = [[פזמונאי]], [[מתרגם]], שדרן רדיו ומנחה טלוויזיה ישראלי
| סוגה = [[מוזיקת רוק|רוק]], [[מוזיקת פופ|פופ]], [[זמר עברי]]
| חברת תקליטים = [[אן אם סי]], [[הד ארצי]], [[מדיה דיירקט]]
}}
[[קובץ:Dan Hadani collection (990044328080205171).jpg|טקסט=אהוד מנור בתוכנית הרדיו הלילית בהגשתו, 1969. אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית|ממוזער|250px|אהוד מנור בתוכנית הרדיו הלילית בהגשתו, 1969. אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית]]
[[קובץ:Ehud Manor and Herzog.jpg|ממוזער|שמאל|250px|אהוד מנור והנשיא [[חיים הרצוג]] בתוכנית "[[מסך אישי]]"]]
'''אהוד מנור''' ([[13 ביולי]] [[1941]] – [[12 באפריל]] [[2005]]) היה [[פזמונאי]], [[מתרגם]], [[משורר]], [[שדרן רדיו]] ו[[מנחה טלוויזיה]] [[ישראל]]י, חתן [[פרס ישראל]] בתחום [[זמר עברי|הזמר העברי]] לשנת [[ה'תשנ"ח|תשנ"ח]] ([[1998]]). אחד מהפוריים שבפזמונאי ישראל, שהרבה גם בתרגום וכתיבה ל[[תיאטרון]] ולבידור.

==ביוגרפיה==
[[קובץ:Ehud Manor and Ofra Fuchs.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[עופרה פוקס]] ואהוד מנור]]
נולד בשם '''אהוד ויינר''' ב[[בנימינה]], לישראל ורחל ויינר, זוג עולים מ[[בלארוס]]. משפחת ויינר הגיעה לבנימינה בשנת [[1936]] והקימה בה תעשיית [[אבן לבנייה]]{{הערה|{{ynet|רענן בן צור|"כבר מילדות ידענו שהוא יגיע לגדולות"|3071544|12 באפריל 2005}}}}. מנור למד ב[[בית הספר הריאלי]] ב[[חיפה]]. היה בן 15 כשנפטר אביו. [[שירות בצה"ל|שירת בצה"ל]] כלוחם ב[[חיל ההנדסה הקרבית|חיל ההנדסה קרבית]] וכקצין [[חבלה (פעילות מלחמתית)|חבלה]]. לאחר שירותו הצבאי למד [[פסיכולוגיה]] ו[[ספרות אנגלית]] ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]. בתקופת עבודתו ב"[[קול ישראל]]" עיברת את שם משפחתו למנור. שנה לאחר מכן נסע ללמוד [[תקשורת המונים]] ב[[ניו יורק]], שם פגש את הזמרת [[עפרה פוקס]], בתו של השחקן [[יהודה פוקס (שחקן)|יהודה פוקס]], לאחר זמן מה התחתנו השניים וחזרו לישראל. לזוג נולדו שלושה ילדים: גלי, ליבי ויהודה (על שם אחיו של אהוד, יהודה ויינר{{הערה|{{ynet|[[מרב יודילוביץ']]|אהוד מנור הלך לעולמו|3071481|12 באפריל 2005}}}}).

בקיץ [[1968]], ב[[מלחמת ההתשה]], נפל אחיו הצעיר {{יזכור|46583|יהודה ויינר}}. אהוד, שהיה קשור עד מאוד לאחיו הצעיר, כתב עליו את השיר "[[אחי הצעיר יהודה]]" אשר הוקלט בחורף [[1969]] על ידי [[להקת גייסות השריון]], ואת השירים "[[בן יפה נולד]]" ו"[[בשנה הבאה]]". הכאב על נפילתו של אחיו הצעיר ליווה אותו במשך השנים, ובא לידי ביטוי גם בשירו "[[אין לי ארץ אחרת]]".

בשנת [[1981]] השלים [[תואר שני]] בספרות אנגלית ב[[אוניברסיטת קיימברידג']]. במהלך לימודיו שימש ככתב [[ידיעות אחרונות]] בבריטניה.
==חיים אישיים==
ב-[[20 במאי]] [[2003]] נפטר אחיו הבכור, זאב ניר, בגיל 67, לאחר ששם קץ לחייו עקב סיבות כלכליות{{הערה|{{ynet||אחיו החקלאי של אהוד מנור התאבד|2628999|21 במאי 2003}}}}.

מנור, שהיה [[עישון|מעשן כבד]], חלה ב[[סרטן הריאות]], ממנו החלים זמן קצר לפני מותו. הוא נפטר ב-[[12 באפריל]] [[2005]] מ[[דום לב]]. בהלווייתו שנערכה ב[[בנימינה]] השתתפו אישי ציבור, יוצרים ומבצעים רבים, והושרו בה שיריו "[[אין לי ארץ אחרת]]" ([[גלי עטרי]]), "מישהו" ([[מתי כספי]]) ו"[[ימי בנימינה]]" ([[חנן יובל]]).

מנור הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים ונכדים.

==הקריירה ויצירתו==
בשנת [[1962]] התקבל לעבודה ב[[קול ישראל]] כ[[עורך מוזיקלי]].

מראשית שנות השבעים וכמעט עד סוף ימיו ערך והגיש תוכניות מוזיקה, תרבות, ואירוח אמנים ואח"מים ברדיו ובטלוויזיה. מנור היה מנחה מבוקש למופעים ו��וכניות שעסקו בתרבות ומוזיקה. כחלק מתוכניות הטלוויזיה [[הערוץ הראשון|בערוץ הראשון]] שהגיש מנור היו : "הערב עם…", "מפגש אמנים", "מסך גדול-מסך קטן", "בצוותא", "זמרת הארץ", "[[עד פופ]]", "מסך אישי", "סוף שבוע", "הילוך חוזר", "איפה היינו" ועוד. לצד זה, פרסם פזמונים שהפכו לפופולריים ביותר בביצועם של מיטב הזמרים של התקופה ותרגם [[מחזה|מחזות]] ל[[תיאטרון]].

===שיתופי פעולה מוזיקליים===
אהוד מנור תרגם וכתב למעלה מאלף שירים. המלחינה הראשונה שעבד עמה הייתה [[נורית הירש]], כשכתב את "הבתים שנגמרו ליד הים". אחריו באו [[להיט]]ים נוספים ללחניה ובהם "[[בשנה הבאה]]" ו"[[ללכת שבי אחרייך]]". באמצע [[שנות השבעים]] החל מנור לעבוד עם [[מתי כספי]], שהלחין בלדות מורכבות למילותיו הנוגעות בחיים האישיים, כמו "[[ברית עולם (שיר)|ברית עולם]]", "ילדותי השנייה", "[[לא דיברנו עוד על אהבה]]" ו"לא ידעתי שתלכי ממני" לצד שירי פופ קלילים והומוריסטיים כמו "אמור שלום" ו"נחליאלי". מנור תיאר את עבודתם המשותפת כ"השלמה הדדית שלנו זה את זה". מנור כתב גם לאשתו, [[עפרה פוקס]], בין השאר את "[[שיר אהבה (שיר של עפרה פוקס)|שיר אהבה]]", שהלחין כספי. במופע "ימי בנימינה" שעלה ב-1982 והוקדש לשיריו של מנור, החל שיתוף הפעולה הפורה שנמשך שנים בינו לבין [[חנן יובל]]. בשנת 1983- כתב את המופע "עדלידע קרנבל 83". ב-1985 הקליט יובל את האלבום "דור", אשר כלל שירים שכתב מנור והלחין יובל. האלבום הניב את השירים "[[ואם השיר הזה נשמע לכם מוכר]]", "דור" ו"ים תיכוני". האלבום "באמצע החיים" שיצא באותה השנה הניב את השירים "אמצע החיים" ו"אחרת לא הייתי שר". בשנות השמונים הרבה מנור לשתף פעולה גם עם הזמר [[בעז שרעבי]]. בין להיטיהם המשותפים היו "[[הלוואי (שיר)|הלוואי]]", "משאלה", "כשאת נוגעת בי" ו"לשיר איתך", שמנור כתב כמחווה לזמרת שהעריץ מאז ילדותו, [[שושנה דמארי]], והוא בוצע כדואט בינה לבין שרעבי. החל משנות התשעים העלה מנור עם המוזיקאי פרדי ברק את המופע "אין לי ארץ אחרת". ברק, מנור ורעייתו, עפרה פוקס, העלו גם את המופע "שפה משותפת" והוציאו דיסק בשם זה הכולל אוסף משיריו בביצועים מחודשים.

מנור עבד עם זמרים רבים ומפורסמים כגון [[אילנית]], [[אריאל זילבר]], [[ירדנה ארזי]], [[רבקה זהר]], [[חוה אלברשטיין]], [[צביקה פיק]], [[ריקי גל]], [[עפרה חזה]], [[מאיה בוסקילה]] <small>(מילות השיר "[[כשאתה נשבר]]")</small> ו[[שרית חדד]].

בשנת [[2004]] כמה חודשים לפני מותו כתב מנור לזמר [[רן דנקר]] את השיר "כמו רובין הוד" שאיתו הופיע דנקר במופע [[הפסטיגל]].

שיריו של מנור הולחנו גם לאחר מותו. בשנת 2011 הלחינה היוצרת [[קרן פלס]] את שירו "מחר יגיע בחצות" וביצעה אותו בדואט עם הזמר [[אמיר דדון]] ב[[טקס הדלקת המשואות]] בהר הרצל ביום העצמאות. בשנת 2020 הלחין [[רמי קליינשטיין]] את שירו "ארץ מולדת ארץ בוערת", שיצא לאור בביצוע הזמר [[טל סונדק]] במסגרת אלבומו "[[שירתם]]".

ביולי [[2021]] יצא לאור שירו של מנור "[https://www.youtube.com/watch?v=p3muA8THvpg שיר גיל]" - דואט משותף של [[אילנית]] ו[[טל סונדק]]. את השיר הלחין [[קובי אשרת]]. השיר יצא לכבוד ציון יום הולדתו ה-80 של מנור{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.euromix.co.il/2021/07/08/אילנית-וטל-סונדק-שיר-גיל/|כותרת=טל סונדק ואילנית בשיר חדש: "שיר גיל"|אתר=Euromix.co.il|תאריך=08/07/2021}}}}.

===שיריו בתחרויות זמר===
מנור חיבר שירים רבים לתחרויות זמר שונות. ב[[פסטיבל הזמר והפזמון 1969]] בוצעו שיריו "בדרך חזרה", אותו שר [[אבי טולדנו]] ו"שיר בארבעה בתים" בביצוע [[אילנית]]. ב[[פסטיבל הזמר והפזמון 1972]] זכה עם השיר שכתב ללהקת [[הטוב הרע והנערה]] "טוב לי לשיר" ללחן של [[שמוליק קראוס]] ולעיבוד של [[אלכס וייס]]. בשנת [[1978]], ביצע [[אריאל זילבר]] באותו פסטיבל את שיר הפופ "תן לי כוח" ו[[יהודית רביץ]] ביצעה שם את ה[[בלדה]] "מישהו", שנהפכה לשיר זיכרון ידוע.

לתחרות הראשונה של [[ישראל באירוויזיון 1973]], כתב לאילנית את השיר "[[אי שם]]" שזכה במקום הרביעי. שירו של מנור "[[אמור שלום]]" ייצג את [[ישראל באירוויזיון 1976]] בביצוע שלישיית [[שוקולד מנטה מסטיק]], ובשנת [[1978]] כתב את השיר "[[אבניבי]]" שייצג את [[ישראל באירוויזיון 1978]] ללחן ולעיבוד של [[נורית הירש]] וזיכה את [[יזהר כהן]] במקום הראשון בתחרות, שנערכה ב[[פריז]]. בשיר זה הוא כתב על [[שפת הבי"ת|שפת הבית]] מימי ילדותו (פירוש הפזמון "אבניבי אובוהבב אובותבך" הוא "אני אוהב אותך"). [[עפרה חזה]] ייצגה את [[ישראל באירוויזיון 1983]] והגיעה למקום השני עם שירו "[[חי (שיר)|חי]]". באופן סימבולי ומכוון, בשיר חזרו המילים "[[עם ישראל חי]]", כאשר התחרות התקיימה באותה שנה ב[[גרמניה]] (מנור כתב בהמשך לחזה גם את מילות "[[אדמה (שיר)|אדמה]]", "[[רוח צפונית רוח דרומית]]", "[[עוד מחכה לאחד]]" ועוד). שיריו הנוספים שייצגו את ישראל בתחרות האירוויזיון היו "[[את ואני]]" ([[שלמה ארצי]], [[ישראל באירוויזיון 1975|1975]]), "[[בן אדם (שיר של ירדנה ארזי)|בן אדם]]" ([[ירדנה ארזי]], [[ישראל באירוויזיון 1988|1988]]) ו"[[זה רק ספורט]]" ([[דפנה דקל]], [[ישראל באירוויזיון 1992|1992]]).

מנור כתב שירי ילדים רבים ל[[פסטיבל שירי הילדים]] ול[[פסטיגל]]ים. מוכרים במיוחד השירים שכתב בשנות השבעים על ילדיו שלו, בהיותם בגיל הילדות: "גלי" בביצועים של [[רבקה זהר]] ו[[נועם קניאל]], "[[אחותי הקטנה]]" ("קוראים לה ליבי") בביצוע [[יפה ירקוני]] ו"בן" (על בנו יהודה) בביצוע [[נתנאלה]]. עוד משירי הילדים שלו: "מי אוהב את השבת?", "ילדים טובים, ילדים רעים", "מי ראה את באני?", "שלום היא מילה שימושית" ועוד.

===שיריו המוכרים===
מנור כתב שירי [[מוזיקת פופ|פופ]] קלילים כמו "[[לעולם בעקבות השמש]]" ו"[[ילד רע]]", שירי מולדת המבטאים רגשות אהבה לארץ ישראל, גם אם הדבר כרוך בכאב כמו "ללכת שבי אחרייך" ו"[[אין לי ארץ אחרת]]" (שיר שהתפרש, הן על ידי תומכי ה[[ימין פוליטי|ימין]] והן על ידי תומכי ה[[שמאל וימין בפוליטיקה|שמאל]] כהבעת תמיכה בעמדותיהם), בלדות מרגשות כמו "ברית עולם", "ילדותי השנייה" ו"[[הייתי בגן עדן]]", "[[אני אוהב אותך לאה]]", [[פסקול]]ים לסרטים ולהצגות כמו "[[חלומות שמורים]]" למחזמר "לילי גם", "שיר הלהקה" לסרט "[[הלהקה]]", "[[בלדה לשוטר]]" לסרט "[[השוטר אזולאי]]" ועוד. חלק משיריו הידועים קשורים לחוויות ילדותו ונעוריו במושבה [[בנימינה]], בהם: "[[ימי בנימינה]]", "[[בשנה הבאה]]" שהפך ללהיט גדול, "הבית ליד המסילה" (ביתם היה קרוב למסילת ה[[רכבת]] והשיר מדבר על ביתו), "[[ברוש (שיר)|ברוש]]" ו"נחל התנינים".

מנור כתב גם מספר להיטים ל[[להקות צבאיות בישראל|להקות צה"ל]], בהם "בוא איתי אל הגליל" ו"[[גשם אחרון]]" ללחניו של [[יאיר רוזנבלום]] (האחרון בוצע במקור בסרט "[[לופו בניו יורק]]"), ו"[[רק בישראל (שיר)|רק בישראל]]" ללחנה של נורית הירש. על [[רון ארד]] כתב את השירים "[[כשתבוא (שיר של בעז שרעבי)|כשתבוא]]" ו"לא מפקירים חבר".

===תרגום שירים ומחזות===
בין הפרויקטים המוזיקליים שמנור תרגם היו שירים מ[[ברזיל]] לאלבום "[[ארץ טרופית יפה]]", שירים דרום אמריקאיים לצמד [[הפרברים]], שירים מסרטים אמריקאיים ישנים להרכב "[[הטוב הרע והנערה]]", שירים צועניים לאלבום "[[נשמה צוענית]]" של [[ירדנה ארזי]] ושירים ערביים לאלבומה "[[דמיון מזרחי (אלבום)|דמיון מזרחי]]", ושירים צרפתיים לאלבומה של [[קורין אלאל]] "שפת אמי".

מנור תרגם מחזות רבים. בשנת [[1971]], תרגם את ה[[מחזמר]] המפורסם "[[שיער (מחזמר)|שיער]]". מחזמר זה זכה לביקורות טובות, ופתח בפני מנור את הדלת ל[[תרגום]] מחזות נוספים: "[[אילוף הסוררת]]", "[[הלילה השנים עשר]]" ו"[[רומיאו ויוליה]]" של [[ויליאם שייקספיר]], "[[מנהל הבית (מחזה)|מנהל הבית]]" של [[הרולד פינטר]], "[[הקמצן]]", "[[טרטיף]]", "[[דון ז'ואן (מחזה)|דון ז'ואן]]", "[[בית ספר לנשים]]" של [[מולייר]], "[[חתולה על גג פח לוהט]]" של [[טנסי ויליאמס]] ועוד. הייתה לו גם חיבה למחזות זמר, והוא תרגם את "[[שיקגו (מחזמר)|שיקגו]]", "[[קברט (מחזמר)|קברט]]", "[[סוויני טוד: הספר השטן מרחוב פליט (מחזמר)|סוויני טוד]]", "[[אחים בדם]]", "[[סיפור הפרברים (מחזמר)|סיפור הפרברים]]", "[[עלובי החיים (מחזמר)|עלובי החיים]]" ו"[[אופרה בגרוש]]".

===אופרת הרוק "בני בום"===
"[[בני בום]]" הוא שמה של [[אופרת רוק]] משנת 1978, שכל שיריה נכתבו על ידי מנור והולחנו על ידי [[קן גלובוס]].
השירים שהצליחו מתוך המופע היו: "אני רוצה אותך" ו"זה אני" בביצוע של ריקי גל ו[[ויקי תבור]], "הכל בסדר" בביצוע [[אריה מוסקונה]], ו"ילד רע", בביצועה של ריקי גל, שנחשב ללהיט הכי זכור מהמופע.

===ספרי ילדים===
מלבד שירה, שחלקה אוגדה בספרים שונים, חיבר מנור שלושה ספרי ילדים: "מעשה בעכבר שלא רצה להיות עכבר: ספור בחרוזים" (יצא לאור בשנת [[1976]], עם איורים מפרי עטו של [[שמואל כץ (צייר)|שמואל כץ]]; פורסם שוב ב-2012, לאחר פטירתו של מנור, מאויר על ידי הילה חבקין), "משפחתול – ספור בחרוזים" (פורסם ב-[[1990]]) ו"מילון בחרוזים לילדים" (ב-2001).

==תרומתו לזמר העברי==
[[קובץ:Manor square-Giv'at Shmuel.jpg|250px|ממוזער|שמאל|כיכר מנור בגבעת שמואל]]
תרומתו של אהוד מנור ל[[זמר עברי|זמר העברי]] הייתה רבה ביותר. הוא נחשב במשך שנים רבות כפזמונאי הפורה ביותר במדינת ישראל{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=אתר Mooma|כותרת=אהוד מנור|כתובת=https://web.archive.org/web/20171201031050/http://mooma.mako.co.il/artist.asp?ArtistId=2406}}}}. שיריו הם המושמעים ביותר ברדיו בישראל{{הערה|{{וואלה!|[[מיכל פלטי]], [[גואל פינטו]] ושירות הארץ|מת הפזמונאי אהוד מנור|699767|12 באפריל 2005}}{{קישור שבור|27.4.2020}}}}. מנור כתב שירים מכל הסוגים, משירים קלילים והומוריסטים בעיקר לתחרויות זמר (כמו האירוויזיון) על נושאים שנחשבו כ"לא רציניים", ועד שירים מורכבים, שנגעו בנימים הרגישים ביותר בנפש האדם ועל חייו האישיים, בהם שירים על נפילת אחיו חלל ב[[מלחמת ההתשה]] ("[[אין לי ארץ אחרת]]"), על ימי ילדותו, על אהבה (כמו "[[ברית עולם (שיר)|ברית עולם]]" ו"כלים שלובים") ועל גידול ילדיו (כמו "[[ילדותי השנייה]]").

מנור היה מהיוצרים המוזיקליים שהחלו מתחילת שנות השבעים לבטא את עצמם בגוף ראשון, דבר שהיווה ניגוד לשירי המולדת שהושרו עד אז, אשר מוקד ההתייחסות בהם היה על החברה בכללותה. לכך התייחסה גם ועדת פרס ישראל בנימוקי הזכייה שלו לפרס:
{{ציטוט|תוכן=אהוד מנור מעולם לא רצה להיות "שליח ציבור". בשירתו אין בדרך כלל מקום לנוסח "אנחנו". לפי תפיסתו, אין פזמונאי יכול לדבר אלא בשם עצמו. ואכן, הוא הביא לזמר העברי את קולו הפרטי, קול אינטימי, חושפני ורגיש, אך באורח פלא הפכה שירת היחיד שלו לשירת רבים. |מקור=[[1998]], פרס ישראל|מרכאות=כן}}

== תרומתו לחינוך בישראל ==
לאחר מותו הוחלט ב[[משרד החינוך]] להכניס את שיריו לתוכנית הלימודים של בתי הספר{{הערה|{{ynet|מורן זליקוביץ'|משרד החינוך: יש לקיים פעילות לזכרו של מנור|3072095|13 באפריל 2005}}}}.

== פרסים והוקרה ==
* [[1995]] פרס [[אקו"ם]] על מפעל חייו ב[[פזמונאות]]
* [[1998]] בשנת היובל לישראל, [[פרס ישראל]] בתחום [[זמר עברי|הזמר העברי]]{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=פרסי ישראל, תשנ"ח|כתובת=http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/PrasIsrael/TashnagTashsab/TASNAG_TASNAT_Rikuz.htm?DictionaryKey=Tashnach}}}}.
* [[מרץ]] 2005 תואר [[דוקטור לשם כבוד]] מ[[אוניברסיטת בר-אילן]]. תואר זה הוענק לו על תרומתו הגדולה לתרבות העברית (המנון שנת היובל של האוניברסיטה, "אני שייך", הוא שירו האחרון של מנור){{הערה|{{NFC|ארי סירקין|שירו האחרון של אהוד מנור ישמש כהימנון אוניברסיטת בר אילן|68379|12 באפריל 2005}}}}.

==הנצחתו==
[[קובץ:Memorial plaque to Ehud Manor in Tel Aviv.JPG|250px|ממוזער|שמאל|[[לוחית זיכרון]] על ביתו של אהוד מנור ברח' בראלי 8 בתל אביב]]
[[קובץ:Sifriya Theater in Ramat Gan.JPG|250px|ממוזער|שמאל|אולם אהוד מנור ב[[תיאטרון הספרייה]] ברמת גן]]
* ביולי [[2005]], הוסב שמו של אולפן [[רשת ג']] ב[[תל אביב]] ל"אולפן אהוד מנור". האולפן נסגר בשנת [[2017]].
* על שמו פארק ב[[הרצליה]], בית ספר יסודי באור יהודה [[פתח תקווה]] וב[[גן יבנה]], וכמו כן נקראו על שמו רחובות במספר ערים כגון [[ראשון לציון]], [[נתניה]], [[חולון]], רעננה, [[רמלה]], [[קריית מוצקין]], [[קריית ביאליק]] ו[[באר יעקב]].
* אולם ההופעות ב[[תיאטרון הספרייה]] ב[[רמת גן]] נקרא על שמו.
* "כיכר מנור" ב[[גבעת שמואל]].
* ב-[[2015]] שונו שמות רוב הכיכרות בבנימינה לשמות שיריו
* ב-[[13 ביולי]] 2015 הקדיש מנוע החיפוש [[גוגל (מנוע חיפוש)|גוגל]] בישראל [[דודל]] למנור, ובו הופיעה דמותו על רקע קטע משירו "לעולם בעקבות השמש"{{הערה|{{מעריב אונליין|מעריב אונליין|המחווה המרגשת של גוגל לרגל יום הולדתו של אהוד מנור|culture/music/Article-488565|13 ביולי 2015}}}}.
*"אות הוקרה ע"ש אהוד מנור" מוענק החל משנת 2015 מטעם הארגון "[[הרוח הישראלית]]", שמנור התנדב בו, תרם רבות לבנייתו ואף העניק לו את שמו. האות מוענק על ידי עפרה פוקס מנור ו[[טל ברודי]]{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=היסטוריה של הרוח הישראלית|כתובת=https://www.spiritofisrael.org.il/history/|תאריך_וידוא=2019-03-20|archive-date=2019-05-06|archive-url=https://web.archive.org/web/20190506113330/https://www.spiritofisrael.org.il/history/|url-status=dead}}}}.
*ב[[נובמבר]] [[2018]] חנכה [[ארקיע]] [[מטוס]] [[איירבוס A321neoLR]] שנקרא על שמו של אהוד מנור{{הערה|{{וואלה!|זיו ריינשטיין|ארקיע קיבלה בבכורה עולמית את המטוס החדש והנחשק ביותר|3200377|13 בנובמבר 2018}}}}.
*יולי [[2023]] התקיים מופע [[מחווה (אמנות)|מחווה]] לזכרו והענקת אות גיבור התרבות הישראלית - הבימה לאהוד מנור ז"ל<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.habima.co.il/shows/מחווה-לאהוד-מנור/|כותרת=מופע מחווה לאהוד מנור – הבימה|אתר=www.habima.co.il|תאריך_וידוא=2023-07-07}}</ref>.

==דיסקוגרפיה==
{{טורים
|רוחב=26em
|תוכן=

===אלבומי אולפן===
* ארץ טרופית יפה (גרסאות עברית) 1977
* עמק הנהר האדום (גרסאות עבריות) 1981
* שיר לדרום אמריקה (גרסאות עבריות) 1981
* מתי כספי והפרברים: שיר אהבה רחוק (גרסאות עבריות) 1983
* להקת חילות השדה: חופשה בדרכים 1985
* חנן יובל: דור 1985
* חנן יובל: אמצע החיים 1987
* ירדנה ארזי: נשמה צוענית (גרסאות עבריות) 1987
* ירדנה ארזי: דמיון מזרחי (גרסאות עבריות) 1989
* מתי כספי: מתי 1993
* נתנאלה: לא דיברנו עוד על אהבה 1995
* עפרה פוקס ואהוד מנור: שפה משותפת 1997
* חנן יובל: זה אתה 1998
* יהודה מסס: מזרב 2006

===אלבומי אוסף===
* אהוד מנור: אני שלך ואת שלי – שירי אהבה 1974
* מדינת הילדים – כל שירי הילדים של אהוד מנור 1978
* ימי בנימינה: פגישה עם אהוד מנור ושיריו 1983
* אהוד מנור: ברית עולם 1990
* אהוד מנור: כלים שלובים 1991
* מתי כספי ואהוד מנור: השירים הגדולים 1994
* אם זאת אהבה – ממיטב שירי האהבה של אהוד מנור 1994
* אהוד מנור: אי שם בלב – מיטב השירים המתורגמים 1996
* אין לי ארץ אחרת – משירי המולדת של אהוד מנור 1998
* עוד תראה עוד תראה – אוסף שמח משירי אהוד מנור 1999
* אהוד מנור: האוסף – מדיה דיירקט 2004
* אהוד מנור: אוסף השירים המוקדמים 2005
* אהוד מנור: פעם לאהוב 2005
* אהוד מנור: ימי בנימינה 2006
* אהוד מנור: יליד הארץ 2006
* אהוד מנור: יליד הארץ – המופע 2007
* אהוד מנור: ילדים טובים 2008
}}

==ראו גם==
* [[:קטגוריה:שירים שנכתבו על ידי אהוד מנור|ערכים על פזמוני אהוד מנור]]

==לקריאה נוספת==
* אהוד מנור, '''אין לי ארץ אחרת''', הוצאת דניאלה דינור, 2003. שיריו של מנור בתוספת הסברים על הליך כתיבתם וסיפורים מחייו.
*[[שרה אור]], '''אהוד מנור: ימים של קולנוע''', נדפס ב[[עלון למורה לספרות]], 16, תשנ"ו 1996.
*[[ירדנה הדס]], '''אהוד מנור: פני הארץ''', נדפס בספרות ילדים ונוער, 16, ג', תש"ן 1990.
*אהוד מנור '''מילים: אהוד מנור : אמנים מאיירים משיריו / עורכים, יואב גינאי, עפרה פוקס מנור''' תל אביב :משכל ,2006 .{{ULI|007323606}}

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=אהוד מנור|ויקישיתוף=Category:Ehud Manor}}
{{מיזמים|ויקיציטוט=אהוד מנור|ויקישיתוף=Category:Ehud Manor}}
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}

גרסה מ־12:07, 11 בינואר 2024

פירוש נוסף ערך זה עוסק בפזמונאי, המתרגם והמגיש אהוד מנור. אם התכוונתם להיסטוריון אהוד מנור, ראו אודי מנור.
אהוד מנור
לידה 13 ביולי 1941
י"ח בתמוז ה'תש"א
בנימינה, פלשתינה (א"י)
פטירה 12 באפריל 2005 (בגיל 63)
ג' בניסן ה'תשס"ה
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה אהוד ויינר
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1962–2005 (כ־43 שנים)
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים, בית הספר הריאלי העברי בחיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פזמונאי, מתרגם, שדרן רדיו ומנחה טלוויזיה ישראלי
סוגה רוק, פופ, זמר עברי
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים אן אם סי, הד ארצי, מדיה דיירקט
בן או בת זוג עפרה פוקס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אהוד מנור בתוכנית הרדיו הלילית בהגשתו, 1969. אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית
אהוד מנור בתוכנית הרדיו הלילית בהגשתו, 1969. אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית
אהוד מנור והנשיא חיים הרצוג בתוכנית "מסך אישי"

אהוד מנור (13 ביולי 1941 – 12 באפריל 2005) היה פזמונאי, מתרגם, משורר, שדרן רדיו ומנחה טלוויזיה ישראלי, חתן פרס ישראל בתחום הזמר העברי לשנת תשנ"ח (1998). אחד מהפוריים שבפזמונאי ישראל, שהרבה גם בתרגום וכתיבה לתיאטרון ולבידור.

ביוגרפיה

עופרה פוקס ואהוד מנור

נולד בשם אהוד ויינר בבנימינה, לישראל ורחל ויינר, זוג עולים מבלארוס. משפחת ויינר הגיעה לבנימינה בשנת 1936 והקימה בה תעשיית אבן לבנייה[1]. מנור למד בבית הספר הריאלי בחיפה. היה בן 15 כשנפטר אביו. שירת בצה"ל כלוחם בחיל ההנדסה קרבית וכקצין חבלה. לאחר שירותו הצבאי למד פסיכולוגיה וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. בתקופת עבודתו ב"קול ישראל" עיברת את שם משפחתו למנור. שנה לאחר מכן נסע ללמוד תקשורת המונים בניו יורק, שם פגש את הזמרת עפרה פוקס, בתו של השחקן יהודה פוקס, לאחר זמן מה התחתנו השניים וחזרו לישראל. לזוג נולדו שלושה ילדים: גלי, ליבי ויהודה (על שם אחיו של אהוד, יהודה ויינר[2]).

בקיץ 1968, במלחמת ההתשה, נפל אחיו הצעיר יהודה ויינר. אהוד, שהיה קשור עד מאוד לאחיו הצעיר, כתב עליו את השיר "אחי הצעיר יהודה" אשר הוקלט בחורף 1969 על ידי להקת גייסות השריון, ואת השירים "בן יפה נולד" ו"בשנה הבאה". הכאב על נפילתו של אחיו הצעיר ליווה אותו במשך השנים, ובא לידי ביטוי גם בשירו "אין לי ארץ אחרת".

בשנת 1981 השלים ת��אר שני בספרות אנגלית באוניברסיטת קיימברידג'. במהלך לימודיו שימש ככתב ידיעות אחרונות בבריטניה.

חיים אישיים

ב-20 במאי 2003 נפטר אחיו הבכור, זאב ניר, בגיל 67, לאחר ששם קץ לחייו עקב סיבות כלכליות[3].

מנור, שהיה מעשן כבד, חלה בסרטן הריאות, ממנו החלים זמן קצר לפני מותו. הוא נפטר ב-12 באפריל 2005 מדום לב. בהלווייתו שנערכה בבנימינה השתתפו אישי ציבור, יוצרים ומבצעים רבים, והושרו בה שיריו "אין לי ארץ אחרת" (גלי עטרי), "מישהו" (מתי כספי) ו"ימי בנימינה" (חנן יובל).

מנור הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים ונכדים.

הקריירה ויצירתו

בשנת 1962 התקבל לעבודה בקול ישראל כעורך מוזיקלי.

מראשית שנות השבעים וכמעט עד סוף ימיו ערך והגיש תוכניות מוזיקה, תרבות, ואירוח אמנים ואח"מים ברדיו ובטלוויזיה. מנור היה מנחה מבוקש למופעים ותוכניות שעסקו בתרבות ומוזיקה. כחלק מתוכניות הטלוויזיה בערוץ הראשון שהגיש מנור היו : "הערב עם…", "מפגש אמנים", "מסך גדול-מסך קטן", "בצוותא", "זמרת הארץ", "עד פופ", "מסך אישי", "סוף שבוע", "הילוך חוזר", "איפה היינו" ועוד. לצד זה, פרסם פזמונים שהפכו לפופולריים ביותר בביצועם של מיטב הזמרים של התקופה ותרגם מחזות לתיאטרון.

שיתופי פעולה מוזיקליים

אהוד מנור תרגם וכתב למעלה מאלף שירים. המלחינה הראשונה שעבד עמה הייתה נורית הירש, כשכתב את "הבתים שנגמרו ליד הים". אחריו באו להיטים נוספים ללחניה ובהם "בשנה הבאה" ו"ללכת שבי אחרייך". באמצע שנות השבעים החל מנור לעבוד עם מתי כספי, שהלחין בלדות מורכבות למילותיו הנוגעות בחיים האישיים, כמו "ברית עולם", "ילדותי השנייה", "לא דיברנו עוד על אהבה" ו"לא ידעתי שתלכי ממני" לצד שירי פופ קלילים והומוריסטיים כמו "אמור שלום" ו"נחליאלי". מנור תיאר את עבודתם המשותפת כ"השלמה הדדית שלנו זה את זה". מנור כתב גם לאשתו, עפרה פוקס, בין השאר את "שיר אהבה", שהלחין כספי. במופע "ימי בנימינה" שעלה ב-1982 והוקדש לשיריו של מנור, החל שיתוף הפעולה הפורה שנמשך שנים בינו לבין חנן יובל. בשנת 1983- כתב את המופע "עדלידע קרנבל 83". ב-1985 הקליט יובל את האלבום "דור", אשר כלל שירים שכתב מנור והלחין יובל. האלבום הניב את השירים "ואם השיר הזה נשמע לכם מוכר", "דור" ו"ים תיכוני". האלבום "באמצע החיים" שיצא באותה השנה הניב את השירים "אמצע החיים" ו"אחרת לא הייתי שר". בשנות השמונים הרבה מנור לשתף פעולה גם עם הזמר בעז שרעבי. בין להיטיהם המשותפים היו "הלוואי", "משאלה", "כשאת נוגעת בי" ו"לשיר איתך", שמנור כתב כמחווה לזמרת שהעריץ מאז ילדותו, שושנה דמארי, והוא בוצע כדואט בינה לבין שרעבי. החל משנות התשעים העלה מנור עם המוזיקאי פרדי ברק את המופע "אין לי ארץ אחרת". ברק, מנור ורעייתו, עפרה פוקס, העלו גם את המופע "שפה משותפת" והוציאו דיסק בשם זה הכולל אוסף משיריו בביצועים מחודשים.

מנור עבד עם זמרים רבים ומפורסמים כגון אילנית, אריאל זילבר, ירדנה ארזי, רבקה זהר, חוה אלברשטיין, צביקה פיק, ריקי גל, עפרה חזה, מאיה בוסקילה (מילות השיר "כשאתה נשבר") ושרית חדד.

בשנת 2004 כמה חודשים לפני מותו כתב מנור לזמר רן דנקר את השיר "כמו רובין הוד" שאיתו הופיע דנקר במופע הפסטיגל.

שיריו של מנור הולחנו גם לאחר מותו. בשנת 2011 הלחינה היוצרת קרן פלס את שירו "מחר יגיע בחצות" וביצעה אותו בדואט עם הזמר אמיר דדון בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל ביום העצמאות. בשנת 2020 הלחין רמי קליינשטיין את שירו "ארץ מולדת ארץ בוערת", שיצא לאור בביצוע הזמר טל סונדק במסגרת אלבומו "שירתם".

ביולי 2021 יצא לאור שירו של מנור "שיר גיל" - דואט משותף של אילנית וטל סונדק. את השיר הלחין קובי אשרת. השיר יצא לכבוד ציון יום הולדתו ה-80 של מנור[4].

שיריו בתחרויות זמר

מנור חיבר שירים רבים לתחרויות זמר שונות. בפסטיבל הזמר והפזמון 1969 בוצעו שיריו "בדרך חזרה", אותו שר אבי טולדנו ו"שיר בארבעה בתים" בביצוע אילנית. בפסטיבל הזמר והפזמון 1972 זכה עם השיר שכתב ללהקת הטוב הרע והנערה "טוב לי לשיר" ללחן של שמוליק קראוס ולעיבוד של אלכס וייס. בשנת 1978, ביצע אריאל זילבר באותו פסטיבל את שיר הפופ "תן לי כוח" ויהודית רביץ ביצעה שם את הבלדה "מישהו", שנהפכה לשיר זיכרון ידוע.

לתחרות הראשונה של ישראל באירוויזיון 1973, כתב לאילנית את השיר "אי שם" שזכה במקום הרביעי. שירו של מנור "אמור שלום" ייצג את ישראל באירוויזיון 1976 בביצוע שלישיית שוקולד מנטה מסטיק, ובשנת 1978 כתב את השיר "אבניבי" שייצג את ישראל באירוויזיון 1978 ללחן ולעיבוד של נורית הירש וז��כה את יזהר כהן במקום הראשון בתחרות, שנערכה בפריז. בשיר זה הוא כתב על שפת הבית מימי ילדותו (פירוש הפזמון "אבניבי אובוהבב אובותבך" הוא "אני אוהב אותך"). עפרה חזה ייצגה את ישראל באירוויזיון 1983 והגיעה למקום השני עם שירו "חי". באופן סימבולי ומכוון, בשיר חזרו המילים "עם ישראל חי", כאשר התחרות התקיימה באותה שנה בגרמניה (מנור כתב בהמשך לחזה גם את מילות "אדמה", "רוח צפונית רוח דרומית", "עוד מחכה לאחד" ועוד). שיריו הנוספים שייצגו את ישראל בתחרות האירוויזיון היו "את ואני" (שלמה ארצי, 1975), "בן אדם" (ירדנה ארזי, 1988) ו"זה רק ספורט" (דפנה דקל, 1992).

מנור כתב שירי ילדים רבים לפסטיבל שירי הילדים ולפסטיגלים. מוכרים במיוחד השירים שכתב בשנות השבעים על ילדיו שלו, בהיותם בגיל הילדות: "גלי" בביצועים של רבקה זהר ונועם קניאל, "אחותי הקטנה" ("קוראים לה ליבי") בביצוע יפה ירקוני ו"בן" (על בנו יהודה) בביצוע נתנאלה. עוד משירי הילדים שלו: "מי אוהב את השבת?", "ילדים טובים, ילדים רעים", "מי ראה את באני?", "שלום היא מילה שימושית" ועוד.

שיריו המוכרים

מנור כתב שירי פופ קלילים כמו "לעולם בעקבות השמש" ו"ילד רע", שירי מולדת המבטאים רגשות אהבה לארץ ישראל, גם אם הדבר כרוך בכאב כמו "ללכת שבי אחרייך" ו"אין לי ארץ אחרת" (שיר שהתפרש, הן על ידי תומכי הימין והן על ידי תומכי השמאל כהבעת ��מיכה בעמדותיהם), בלדות מרגשות כמו "ברית עולם", "ילדותי השנייה" ו"הייתי בגן עדן", "אני אוהב אותך לאה", פסקולים לסרטים ולהצגות כמו "חלומות שמורים" למחזמר "לילי גם", "שיר הלהקה" לסרט "הלהקה", "בלדה לשוטר" לסרט "השוטר אזולאי" ועוד. חלק משיריו הידועים קשורים לחוויות ילדותו ונעוריו במושבה בנימינה, בהם: "ימי בנימינה", "בשנה הבאה" שהפך ללהיט גדול, "הבית ליד המסילה" (ביתם היה קרוב למסילת הרכבת והשיר מדבר על ביתו), "ברוש" ו"נחל התנינים".

מנור כתב גם מספר להיטים ללהקות צה"ל, בהם "בוא איתי אל הגליל" ו"גשם אחרון" ללחניו של יאיר רוזנבלום (האחרון בוצע במקור בסרט "לופו בניו יורק"), ו"רק בישראל" ללחנה של נורית הירש. על רון ארד כתב את השירים "כשתבוא" ו"לא מפקירים חבר".

תרגום שירים ומחזות

בין הפרויקטים המוזיקליים שמנור תרגם היו שירים מברזיל לאלבום "ארץ טרופית יפה", שירים דרום אמריקאיים לצמד הפרברים, שירים מסרטים אמריקאיים ישנים להרכב "הטוב הרע והנערה", שירים צועניים לאלבום "נשמה צוענית" של ירדנה ארזי ושירים ערביים לאלבומה "דמיון מזרחי", ושירים צרפתיים לאלבומה של קורין אלאל "שפת אמי".

מנור תרגם מחזות רבים. בשנת 1971, תרגם את המחזמר המפורסם "שיער". מחזמר זה זכה לביקורות טובות, ופתח בפני מנור את הדלת לתרגום מחזות נוספים: "אילוף הסוררת", "הלילה השנים עשר" ו"רומיאו ויוליה" של ויליאם שייקספיר, "מנהל הבית" של הרולד פינטר, "הקמצן", "טרטיף", "דון ז'ואן", "בית ספר לנשים" של מולייר, "חתולה על גג פח לוהט" של טנסי ויליאמס ועוד. הייתה לו גם חיבה למחזות זמר, והוא תרגם את "שיקגו", "קברט", "סוויני טוד", "אחים בדם", "סיפור הפרברים", "עלובי החיים" ו"אופרה בגרוש".

אופרת הרוק "בני בום"

"בני בום" הוא שמה של אופרת רוק משנת 1978, שכל שיריה נכתבו על ידי מנור והולחנו על ידי קן גלובוס. השירים שהצליחו מתוך המופע היו: "אני רוצה אותך" ו"זה אני" בביצוע של ריקי גל וויקי תבור, "הכל בסדר" בביצוע אריה מוסקונה, ו"ילד רע", בביצועה של ריקי גל, שנחשב ללהיט הכי זכור מהמופע.

ספרי ילדים

מלבד שירה, שחלקה אוגדה בספרים שונים, חיבר מנור שלושה ספרי ילדים: "מעשה בעכבר שלא רצה להיות עכבר: ספור בחרוזים" (יצא לאור בשנת 1976, עם איורים מפרי עטו של שמואל כץ; פורסם שוב ב-2012, לאחר פטירתו של מנור, מאויר על ידי הילה חבקין), "משפחתול – ספור בחרוזים" (פורסם ב-1990) ו"מילון בחרוזים לילדים" (ב-2001).

תרומתו לזמר העברי

כיכר מנור בגבעת שמואל

תרומתו של אהוד מנור לזמר העברי הייתה רבה ביותר. הוא נחשב במשך שנים רבות כפזמונאי הפורה ביותר במדינת ישראל[5]. שיריו הם המושמעים ביותר ברדיו בישראל[6]. מנור כתב שירים מכל הסוגים, משירים קלילים והומוריסטים בעיקר לתחרויות זמר (כמו האירוויזיון) על נושאים שנחשבו כ"לא רציניים", ועד שירים מורכבים, שנגעו בנימים הרגישים ביותר בנפש האדם ועל חייו האישיים, בהם שירים על נפילת אחיו חלל במלחמת ההתשה ("אין לי ארץ אחרת"), על ימי ילדותו, על אהבה (כמו "ברית עולם" ו"כלים שלובים") ועל גידול ילדיו (כמו "ילדותי השנייה").

מנור היה מהיוצרים המוזיקליים שהחלו מתחילת שנות השבעים לבטא את עצמם בגוף ראשון, דבר שהיווה ניגוד לשירי המולדת שהושרו עד אז, אשר מוקד ההתייחסות בהם היה על החברה בכללותה. לכך התייחסה גם ועדת פרס ישראל בנימוקי הזכייה שלו לפרס:

אהוד מנור מעולם לא רצה להיות "שליח ציבור". בשירתו אין בדרך כלל מקום לנוסח "אנחנו". לפי תפיסתו, אין פזמונאי יכול לדבר אלא בשם עצמו. ואכן, הוא הביא לזמר העברי את קולו הפרטי, קול אינטימי, חושפני ורגיש, אך באורח פלא הפכה שירת היחיד שלו לשירת רבים.

— 1998, פרס ישראל

תרומתו לחינוך בישראל

לאחר מותו הוחלט במשרד החינוך להכניס את שיריו לתוכנית הלימודים של בתי הספר[7].

פרסים והוקרה

הנצחתו

לוחית זיכרון על ביתו של אהוד מנור ברח' בראלי 8 בתל אביב
אולם אהוד מנור בתיאטרון הספרייה ברמת גן

דיסקוגרפיה

אלבומי אולפן

  • ארץ טרופית יפה (גרסאות עברית) 1977
  • עמק הנהר האדום (גרסאות עבריות) 1981
  • שיר לדרום אמריקה (גרסאות עבריות) 1981
  • מתי כספי והפרברים: שיר אהבה רחוק (גרסאות עבריות) 1983
  • להקת חילות השדה: חופשה בדרכים 1985
  • חנן יובל: דור 1985
  • חנן יובל: אמצע החיים 1987
  • ירדנה ארזי: נשמה צוענית (גרסאות עבריות) 1987
  • ירדנה ארזי: דמיון מזרחי (גרסאות עבריות) 1989
  • מתי כספי: מתי 1993
  • נתנאלה: לא דיברנו עוד על אהבה 1995
  • עפרה פוקס ואהוד מנור: שפה משותפת 1997
  • חנן יובל: זה אתה 1998
  • יהודה מסס: מזרב 2006

אלבומי אוסף

  • אהוד מנור: אני שלך ואת שלי – שירי אהבה 1974
  • מדינת הילדים – כל שירי הילדים של אהוד מנור 1978
  • ימי בנימינה: פגישה עם אהוד מנור ושיריו 1983
  • אהוד מנור: ברית עולם 1990
  • אהוד מנור: כלים שלובים 1991
  • מתי כספי ואהוד מנור: השירים הגדולים 1994
  • אם זאת אהבה – ממיטב שירי האהבה של אהוד מנור 1994
  • אהוד מנור: אי שם בלב – מיטב השירים המתורגמים 1996
  • אין לי ארץ אחרת – משירי המולדת של אהוד מנור 1998
  • עוד תראה עוד תראה – אוסף שמח משירי אהוד מנור 1999
  • אהוד מנור: האוסף – מדיה דיירקט 2004
  • אהוד מנור: אוסף השירים המוקדמים 2005
  • אהוד מנור: פעם לאהוב 2005
  • אהוד מנור: ימי בנימינה 2006
  • אהוד מנור: יליד הארץ 2006
  • אהוד מנור: יליד הארץ – המופע 2007
  • אהוד מנור: ילדים טובים 2008

ראו גם

לקריאה נוספת

  • אהוד מנור, אין לי ארץ אחרת, הוצאת דניאלה דינור, 2003. שיריו של מנור בתוספת הסברים על הליך כתיבתם וסיפורים מחייו.
  • שרה אור, אהוד מנור: ימים של קולנוע, נדפס בעלון למורה לספרות, 16, תשנ"ו 1996.
  • ירדנה הדס, אהוד מנור: פני הארץ, נדפס בספרות ילדים ונוער, 16, ג', תש"ן 1990.
  • אהוד מנור מילים: אהוד מנור : אמנים מאיירים משיריו / עורכים, יואב גינאי, עפרה פוקס מנור תל אביב :משכל ,2006 .(הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: אהוד מנור
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אהוד מנור

הערות שוליים

  1. ^ רענן בן צור, "כבר מילדות ידענו שהוא יגיע לגדולות", באתר ynet, 12 באפריל 2005
  2. ^ מרב יודילוביץ', אהוד מנור הלך לעולמו, באתר ynet, 12 באפריל 2005
  3. ^ אחיו החקלאי של אהוד מנור התאבד, באתר ynet, 21 במאי 2003
  4. ^ טל סונדק ואילנית בשיר חדש: "שיר גיל", באתר Euromix.co.il, ‏08/07/2021
  5. ^ אתר Mooma, אהוד מנור
  6. ^ מיכל פלטי, גואל פינטו ושירות הארץ‏, מת הפזמונאי אהוד מנור, באתר וואלה, 12 באפריל 2005(הקישור אינו פעיל, 27.4.2020)
  7. ^ מורן זליקוביץ', משרד החינוך: יש לקיים פעילות לזכרו של מנור, באתר ynet, 13 באפריל 2005
  8. ^ פרסי ישראל, תשנ"ח
  9. ^ ארי סירקין, שירו האחרון של אהוד מנור ישמש כהימנון אוניברסיטת בר אילן, באתר News1 מחלקה ראשונה, 12 באפריל 2005
  10. ^ מעריב אונליין, ‏המחווה המרגשת של גוגל לרגל יום הולדתו של אהוד מנור, באתר מעריב אונליין, 13 ביולי 2015
  11. ^ היסטוריה של הרוח הישראלית (ארכיון)
  12. ^ זיו ריינשטיין‏, ארקיע קיבלה בבכורה עולמית את המטוס החדש והנחשק ביותר, באתר וואלה, 13 בנובמבר 2018
  13. ^ מופע מחווה לאהוד מנור – הבימה, באתר www.habima.co.il
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אהוד_מנור&oldid=37840529"